|
||||
|
||||
גם לי יש. "בינתיים מיועד השתל רק לחולים שסובלים מדיכאון כרוני ופתולוגי, אבל ייתכן שבעתיד יפותחו התקנים ידידותיים יותר, גם לאנשים שסובלים מדיכאונות קלים ומצבי רוח רעים". |
|
||||
|
||||
מה זה, ולמה זה מתפרסם במדור שקוראים לו Stylisim (יש מלה כזו בכלל?)? (אתה לא מתכוון להפוך לאתל מרמן?) |
|
||||
|
||||
זה הפתרון האולטימטיבי למצבי רוח רעים. מה השאלה? בטח שיש מילה כזאת Stylisim. תסתכל במעריב. מה הקשר לאתל מרמן? |
|
||||
|
||||
אני מבקש להודיע מיד לOED. אתל מרמן, שיר מס' 12 |
|
||||
|
||||
מי זה ה-OED בכלל? אני מדבר כאן על "מעריב"! |
|
||||
|
||||
"מעZיב" |
|
||||
|
||||
מצבים של יגון ושכול עמוק יכולים להמשך שנים על גבי שנים. ממחקר שהתפרסם במגזין האגודה הרפואית האמריקאית עולה שיתכן ושכול ואבלות מתמשכת היא מחלה הדורשת כלים טיפוליים חדשים. כאב של אובדן מלווה בגעגועים חזקים למת, בחוסר רצון להאמין במוות, התעסקות בלתי פוסקת בזכרונות ומחשבות על האדם שמת וסערת רגשות עמוקה הקשורה בו. בד"כ אנשים יוצאים מהאבל העמוק בתוך כמה חדשים ומשלימים עם האבדן, אבל ישנם מקרים בהם האבל נמשך עד עשר שנים (ובמקרה אחד המתואר במחקר, 35 שנה) וגורם להפרעה עמוקה בחיי האבל ובחיי משפחתו. המחקר מעריך שכ 10-20% מהאבלים עלולים להיתקע ביגון עמוק ומסובך, מה שאומר שכמליון אמריקאים בשנה חשופים לסכנה הזו. המחקר מתאר שיטה טיפולית הדומה לטיפול בטראומות לחץ. אמנם אבלות עמוקה עדיין לא מוכרת בתור הפרעה פסיכיאטרית, אבל הכותבים מקווים ששיטת הטיפול שלהם, שהראתה תוצאות טובות יותר משיטות מוכרות, תביא להכרה בהפרעה. (דורש הרשמה ותשלום, אבל אפשר לקרא תקציר) |
|
||||
|
||||
''אבל פתולוגי'' הוא הפרעה פסיכיאטרית. |
|
||||
|
||||
ושמה בעברית: הכל אבל. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה שלא נוגעת ישירות לעניין, אני סתם סקרן לגביה. נניח שאדם לוקח כדור נגד דיכאון כשהוא לא בדיכאון קליני. מה ההשלכות של זה? נגיד שהתרופה נועדה לאזן את רמת הסרוטונין במוח. אם הרמה מאוזנת כבר, האם המוח נשאר אדיש לתרופה? האם רמת הסרוטונין תעלה בכל מקרה? |
|
||||
|
||||
אינני פסיכיאטרית ולכן אינני מוסמכת לענות לך. אבל נראה לי שהאבחנה בין ''דיכאון קליני'' ל''דיכאון רגיל'' איננה כה חדה, וחלק ניכר מהאנשים שנוטלים תרופות אנטי-דיכאוניות אינם מוגדרים כ''קליניים''. |
|
||||
|
||||
אני תמיד תוהה מה הכוונה ב"דיכאון קליני" (אני מניחה שמתכוונים ל major depression, אבל זה רק ניחוש). אם מישהו ייקח תרופה נוגדת דיכאון כשהוא לא מדוכא, אז: 1. הוא יכול להפוך למאני (במיוחד אם יש לו נטייה) 2. הוא חשוף לתופעות הלוואי של התרופה מבלי ליהנות ממנה. |
|
||||
|
||||
בדיכאון קליני כיוונתי לדיכאון שמוגדר כמחלה, בניגוד למצב רוח שחור. שאלתי כי עלה בדעתי שאם התרופות משפיעות רק עד ''סף'' מסוים, שהוא מצב מיטבי של רמת סרוטנין, אז זאת יכולה להיות תמיכה רצינית לדעה שהגדרת המחלה אינה תלוית-תרבות. בכל אופן, תודה. |
|
||||
|
||||
טכנולוגית הסריקה הממוחשבת תופסת תאוצה בקצב של כ-500 מחקרים בשנה. אולם, למרות שסריקה באמצעות מכשירי MRI או PET חיונית לזיהוי בעיות פיזיות כמו גידולים או פעילות אפילטפטית, חקר ממוחשב של המוח עדיין רחוק מלספק מידע על מחלות נפש. סטיבן היימן, ניורולוג העומד בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש, אומר: "אני חושב שלמעט כמה יוצאים מהכלל חשובים, המדענים מראים אופטימיות מופרזת בכל הנוגע להשפעה של טכנולוגית הסריקה על הפסיכיאטריה. בהתלהבותם הרבה, אנשים שוכחים שהמוח האנושי הוא הנושא המסובך ביותר אותו אנחנו חוקרים, וזה בכלל לא קל למצוא את הבעיות." |
|
||||
|
||||
טיפול ניורוכימי כמו פרוזאק יכול להקטין או לחסל דיכאון, אבל רק דרך השפעה על המוח כולו. גישת הרשת מתרכזת בצומת או מעברים עצביים ספציפיים. אלקטרודות שמושתלות במוח החולה יכולות להביא לשינוי מוצלח במצבים מסוימים של דיכאונות קשים, וכך לפתוח דרכי מחשבה חדשות בהסתכלות על מחלות נפש. "זה ממש כמו לפתוח מתג שהיה סגור שנים. לפתע הם פגעו בדיוק בנקודה, ואני מרגישה רגועה ושלווה," מספרת דיאנה קול-בנג'מין. (אני מצטער שהבאתי את הלינק רק היום משום שאני חושב שהחל ממחר המאמר יעבור לארכיון בתשלום. אם תירצה, אשני אוכל לשלוח לך העתק מהארכיון). |
|
||||
|
||||
פסיכיאטר רשם לילדה בת 12 תרופה פסיכוטית כדי לטפל בהפרעות האכילה שלה. התרופה ריפרדאל נועדה לטיפול בסכיזופרניה, ואיננה מאושרת לטיפול בהפרעות אכילה, הרופא השתמש בה בגלל שתאבון מוגבר הוא תופעת לוואי שכיחה של סכיזופרניה. הילדה עלתה במשקל אבל תוך שנתיים פיתחה התכווצות שרירים בגב ועכשיו היא סובלת מכאבים ומקבלת זריקות בוטוקס. במפתיע התברר שהרופא קיבל למעלה מ $7000 מ J&J יצרנית התרופה, עובדה המאירה את הויכוח העז שניטש במערכת הבריאות, ובעיקר בתחום הפסיכיאטריה, בנושא הקשר בין כסף ורפואה והשפעתו על רווחתם של המטופלים (למשל, חברות התרופות הגדילו פי שש תשלומים המועברים לפסיכיאטרים במדינת מיניסוטה, וכמות המרשמים של תרופות אנטיפסיכוטיות במסגרת הביטוח הרפואי הפדרלי עלה פי תשע). |
|
||||
|
||||
אאל''ט, ריספרדל גם כיכב בפרשת הנסיונות בקשישים בישראל, אני רק לא מוצא לכך לינק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |