 |
טוב למרות שהעבר יהי גם העתיד (לפי דעתי מה שאומר שאיש לא יעשה כלום אלא עם יהי חייב נעזוב אותו)
כאשר אין ברירה אז אין ברירה ולא נשקה גינות ולא נגדל חקלאות ולא נישטוף רכבים, ואלי גם ניתקלח ביחד (לא אתה ואני) זה מה שיקרה כאשר המצב יהיה קיצוני, השאלה היא אם היום הוא כבר קיצוני, או אם בעוד שלושה חודשים הוא יהיה כזה.
במידה והוא כבר היום כזה הרי שצריך להתחיל יבש כבר אתמול, במידה ולא יש למצוא פתרונות אופתימלים על מנת שיהי כמה שפחות הרס במדינה לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
אני מאמין שכן יש פתרונות מיידים או כמעט מידים שניתן לעשות ולא עושים אותם מסיבות אילו ואחרות של פוליטיקיאים חסרי רצון לשינוי או בעלי בעיות אחרות.
עד שלא יתחילו בהקמת מפעלי הטפלה בכות מספקת אני לא אקבל את יבוש החקלאות ואו את הגינות, עד שלא ישתמשו במי השופחין הזורמים לים כנ"ל.
אני מאמין שנגיע למצב גרוע ואז אולי לא תהיה ברירה ובאמת ניצטרך לסגור כמה ברזים אבל אני בעד שהברזים הראשונים יסגרו בכנסת(לא שזה יזיז למשהו הרי הם שותים מיים מינרלים).
בנוגע למספר, יתכן וטעיתי אבל אני מכניס בו את כל המושבים הקיבוצים ושאר חקלאי הארץ שעוסקים בחקלאות, כמה יש אני לךא יודע בדיוק, 50 אלף מאה אלף יותר פחות, אליהם אני מוסיף את נותני השרותים, דרך מתקני הטרקטורים והמיבאים שלהם, ועד משרד החקלאות שלא תהיה סיבה לקיומו (רק זה לפחות 1000 שלא עושים כלום שיהיה צריך למצוא להם קומבינות אחרות) אני מדבר על אילו שנוגעים בנושאי צינורות להשקיה, יבואנים של חומרי הדברה, חנויות שעוסקות בחקלאות ומכירה לחקלאים ועוד רבים וטובים אחרים (כמובן שלא העלתי פה את קצהו של האנשים שעוסקים בחקלאות או קשורים לחקלאות בצורה זו או אחרת)
ולכן המספר שהבתי הוא בגודל הזה אבל גם אם הוא חצי האם המדינה תוכלל להתמודד אם עוד 100 אלף מובטלים?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש