בתשובה ליואב ע, 20/05/05 14:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה אכן המצב ב''חברה המעמדית''. בחברה האנושית לעומת זאת המצב הרבה יותר מורכב ואנשיה ופוליטיקאיה בפרט, פועלים מתוך שלל מניעים שלרוב אגב, אינם כלכליים אלא קשורים בפחדים אישיים וקבוצתיים, תחושות מוסריות, אידאולוגיות סדורות, תאוות כח, תאוות נקמה, רצון להזכר באופן מסויים ע''י ההסטוריה, היעדר כישורים מקצועיים למשהו אחר, תאוות פרסום וסתם אינרציה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזה מפתיע, מתברר שהתופעה המוזרה הזו של התנהלות שלא מתוך מניע יחיד, היא מולדת: "ודאי שלא", אומר עומר. "ילד דומה מאוד למבוגר. יש לו תאוות, רצונות, משאלות, יצרים, חוסר סבלנות. לא יותר ולא פחות ממבוגר. הוא רק פחות מתוחכם". אלון מסכים. ילדים נולדים עם טמפרמנט, הוא אומר, לעתים גם הרסני. "אם כולנו נולדים תמימים, כהנחת התום הראשיתי, אז התנהגות מזיקה מניין? איך מתרחש המעבר מן הילד התם אל ההורה הרשע? אנחנו יצורים מורכבים, יש בנו דחפים ורצונות שונים ומנוגדים, כולם קיימים בו בזמן, וכל השערה על מצב ראשיתי אחיד ונקי מתעלמת מן העובדה שהחיים הם מקום מסובך ומלא סתירות". התפישה שניתן בתהליך של הכרה בבעיה וטיהורה לפתור אותה ולחזור לתום הראשיתי, לגן העדן, קנתה לה אחיזה במקצועות הטיפוליים ובחשיבה הפופולרית במאה ה-20, שבה הפכה הפסיכולוגיה הקלינית לגורם מעצב חשיבה, אוצר מלים, מינוחים. למשל, בוויכוחים בין גברים ונשים, האמירה 'אתה מתנהג כך כי בעצם אתה פוחד מאינטימיות'. "הבעצם הזה, הבעצמיזם, משמעו שאנו מאמינים שבעומק ובאופן לא מודע קיימת באדם אמת נסתרת, שהיא האדם האמיתי", אומר עומר. (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן החיים הם מקום מסובך ואני מסכים איתך לגבי העובדה שאנשים פועלים ממניעים שונים ועם הביקורת לגבי הפסיכולוגיה. אבל מה הקשר? האם אתה חושב שהפוליטיקה היא משחק של יצרים ואגו?? שהחלטות כבדות משקל מתקבלות על סמך שיגיונותיהם של אנשים בודדים?? זוהי תפיסה מוזרה מאוד. לתפיסתי הפוליטיקה היא פשוט משחק אינטרסים, אין לי איך להוכיח זאת, אבל הדבר נראה לי טריוויאלי. אף אחד לא הגיע לעמדת כוח תוך התנהלות קפריזית וריגשית, אלא מתוך מערכת מורכבת של אינטרסים להם הוא מחויב ובזכותם הוא קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, מה שאני אומר הוא שיש כאן שילוב של הרבה גורמים ו"אינטרסים" בכללם. ראיית התנהלות הפוליטיקה דרך האינטרסים בלבד או אף בעיקר זה פספוס בהבנת מערכות מבוססות אנוש (ממ"א). אכן, לא כל הציטוט שהבאתי רלוונטי לעניין זה. פשוט ניצלתי את ההזדמנות משום שיש בו כמה נקודות חשובות גם לעניינים אחרים: 1) ילד אינו לוח חלק. חלק חשוב מאופיו ולכן גם עתידו כבר טבוע בו מלידה. יש ילדים הנולדים רעים, חסרי סבלנות, פחדנים וכו' (וכמובן יש שנולדים טובי לב, ארוכי רוח ואמיצים...). הסביבה יכולה בעיקר למתן, לחזק או לתעל. 2) אנו מורכבים מהמון רצונות ויצרים, חלקם מנוגדים ומתחרים זה בזה. גם המציאות החיצונית לנו מסובכת ועלומה וניסיונות לתיאור פשטני שלה...(אין לי כרגע איך לסיים את המשפט הזה) 3) הדוגמא בציטוט לעיל לא ממש מוצלחת אבל זה נכון, אין "אני" אמיתי. יש לנו אישיות לכל מצב ולא תמיד ניתן להסיקה מאחת מהן על האחרת ואף אחת אינה יותר "אמיתית" מן השאר. זהו, הוצאתי את זה. אפשר לחזור לסדר היום (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עד כמה שזה מפתיע, מתברר שהתופעה המוזרה הזו של התנהלות שלא מתוך מניע יחיד, היא מולדת." מה מפתיע בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נאמר באירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו שכחתי לציין את שמי. מצטערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, גם אני לא עילוי. רוצה להתחתן וייצאו לנו שני דבילים חמודים? (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דבילים? חשבתי שמשני מינוסים יוצא פלוס, לא?:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בגנטיקה, שם שני עותקים מגנים מסויימים גוזרים את גורל הילוד. אבל למה השיפוטיות הזו? מה שלילי בדביליות? הכיצד זאת באיבחת מילה פוסלת את את רוב ציבור הבוחרים במדינה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי לפסול את עמיתיי ל-IQ. נהפוך הוא: אני סבורה שלמינוס תפקיד חשוב ביותר בקיום המינ(וס) האנושי. (גם אם בבנק, למשל, הוא רצוי פחות). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |