|
מסכימה איתך, עם הסתייגויות. פוליטיקאי טוב הוא אדם מניפולטיבי, אינטרסנטי, אינטיליגנטי ורטוריקן נפלא. רצוי גם שיהיה משכיל. איך בוחרים אנשים שיהיו מניפולטיביים ואינטרסנטיים למען בוחריהם? על הציבור להטיל את חובת ההוכחה על הפוליטיקאי *לפני* הבחירות, ולא כמפלגה, כפרטים. לבחון כל מקרה לגופו. (לדוגמא- מפלגת העבודה איומה ברובה, לדעתי. אבל בפרס הייתי בוחרת כאינדבידואל.. לעומת זאת בוויצמן שירי-לעולם לא.) הכשלון של המרקסיזם, לדעתי, לא נעוץ בחלוקת אמצעי הייצור, וגם לא בהתאחדות הפועלים לצורך המאבק, כי אם בכך שיושם בצורה בה המפלגה הפכה פשיסטית אחרי המהפכה. הדגש צריך להיות על מתן זכויות האינדבידואל. המטרה- מקסימום אינדבידואלים שמגשימים את הפוטנציאל הגלום בהם, תוך שמירה על הרמוניה מקסימלית אפשרית.
|
|