בתשובה להאייל האלמוני, 20/05/05 6:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה חלק מהבלבול של המקרה הישראלי בין מי שמוגדרים "ימין" ו"שמאל" "היוניות" הפונדמנטלית של הארץ אם נהיה בוטים יותר נאמר הפוסט/אנטי ציונות של הארץ היא בבואה של היותו עיתון פרו-גלובליסטי אנטי-סוציאלי. אם נעמיד את הדברים באופן גס לא רק שאין סתירה בין ה"שמאל קיצון-קיצון" לתפיסות של הפרטה-דרווניסטית של הכלכלה למעשה מדובר בנדבכים שמוליכים לאותה מטרה: ריסוק החברה והסולידריות החברתית כשנהיר שריסוק הלאומיות אשר משמשת מרכיב מרכזי לבלימת אותו חרושת פירוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהשורה האחרונה (ואולי גם "התחתונה"?) שלך היא לא ממש משפט. בכל אופן לא הבנתי. באשר לשאר - זה נשמע מעניין. אולי תרחיב קצת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסטה קצת מהדיון הספציפי ואביא חלק מרשומה אחרת (שנכתבה לפני כשבועיים) לעניין ספציפי אחר: הערגה האליטיסטית לקוסמופילטיות- אחד הסימנים המובהקים ביותר כי האליטות הישראליות מנותקות מהעם היא תמיכתן במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם ואהדתן לישויות על-לאומיות כמו האיחוד האירופי. יש גורמים רבים שהביאו למצב שחברי האליטות שלנו – בין אם באקדמיה, במערכות המשפט, ובין אם בתקשורת ובשירות החוץ שלנו - מעדיפים מוסדות על-לאומיים העוינים לישראל על פני המדינה שלהם. אחד מהם הוא ללא ספק המורשת הקומוניסטית של השמאל בישראל. ההבטחה האוטופית הפוסט-יהודית של הכפר הגלובלי מחליפה מאז תום המלחמה הקרה את הבטחת האוטופיה הקומוניסטית של ברית המועצות. הבעיה עם ההערצה של חברי האליטה הישראלית לאותו משטר טראנס-לאומי חדש היא שכמו ברית המועצות לפניו, המשטר הזה הוא אנטי-ישראלי במהותו. השבוע, לדוגמה, נחתם המושב השנתי של מועצת האו"ם לזכויות האדם. מרבית המדינות החברות במועצה הן לא דמוקרטיות, ומככבות בהן מדינות רודניות כמו מצרים, סין, קובה, ערב-הסעודית, סודאן וזימבבווה. ישראל, המופלית לרעה באופן עקבי באו"ם משום שאף גוש של מדינות חברות לא מסכים לקבל אותה כחברה, אינה יכולה להיות חברה במועצה הזאת. וכך, בתום שבוע של דיונים, קיבלה המועצה שמונה החלטות גינוי בסך הכל, ולא פחות ממחציתן הופנו נגד ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רק "בעיה קטנה" עם הטיעון שלך: אתה חולף בלי משים על פני אותה החלפה תמוהה של סוציאליזם בגלובליזם, תוך הנחה סמויה שהאליטות מחליפות את העדפותיהן עם חליפות העתים. ושוקן, למשל, לא שינה את דעותיו בעניין הכלכלי מעולם. הוא תמיד היה ימני במובן זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן אמנם דיון גס ופשטני למדי בהגדרות(גם מצידי), ובכל זאת: נא לא לבלבל סמי-סוציאליזם ציוני-לאומי איננו קומוניזם שיש בו שמידה רבה של שלילת הלאומיות. ואולי נדגיש בקליפת אגוז, שוב בהגדרות גסות ומכלילות: קו דק עובר בין הקומוניזם של "פועלי כל העולם התאחדו" "לגלובליזם האולטרא-קפיטליסטי" הן מרקס והן פוקיואמה מתבססים על ניסיון להביא ל"קץ ההסיטוריה" ע"י כפיה של סדרים אוניברסלים /קוסמופוליטיים ע"י החרבת הלאומיות הפרטיקולרית. כמה דברים על הארץ ושוקן הפקות בכלל: אנקדוטה - ב-1946, בעיצומו של המאבק לשחרור ישראל, למחרת פיצוץ מרכז העוצמה של השלטון הזר במלון "המלך דוד", הוא תקע סכין בגב האומה,כשביקש באופן פומבי התערבות זרה נגד הנהגת היישוב. נא לדייק - . 1.משפחת שוקן כמשפחת של הון דומיננטי מאז ומעולם דאגה לאינטרסיםשל איילי הון שהם מגה-קפיטליסטים מפוררי חברה כלכליים. 2.משפחת שוקן (ובמיוחד גרשום ועמוס) היתה רוב הזמן אנטי-ציונית ותמכה ותומכמת בפירור ופירוק הזהות היהודית בכלל והזהות היהודיות-ישראלית בפרט. 1 ו 2 לא סותרים אחד את השני להיפך, הם משלימים זה את זה. מי שתמה- כיצד מאז ומעולם היה מקום מכובד בעיתון לאנשי "שמאל אוניברסלי קלאסי"? התשובה פשוטה: השיח שהם מייצרים איננו מסכן באמת את ההגמוניה של התפיסה האולטא-קפיטליסטית, אבל לעומת זאת הם כן מצליחים להמשיך ולחולל את שירת הקורוס האנטי-לאומית. לטעמי, הפונקציה העיקרית של "הטהרנים הקלאסיים הקיצוניים" מבחינת שוקן הפקות (ולאחרונה גם במוזס בע"מ) הוא בקיבוע הדיאלקטיקה של המושגים ה"נכונים" וצריבתם בתודעה הקולקטיבית, בעיקר בהקשר של מיצוב שלילי של מושגים ציוניים. הטכניקה היא ע"י הגשמה כמיגית של מושגים שליליים. כפי שניתח היטב דריידה הפילוסוף הצרפתי השפה הדומיננטית היא אמצעי לנסות להשתלט על התודעה. דוגמאות: פרו "לאומיות"- מיד מומרת כ"לאומנות" /פאשיזם . זכות ההגדרה העצמית של עם היהודי בארצו- מומרת ב"גזענות". התנגדות אקזיסטנציאלית לחתירה לשיבה- "גזענות" הצורך בהיפרדות העמים פיסית ומדינית מומר ב-"אפרטהייד"... ציונות-נאציזם ושות' או כפי שאסף ענברי מציין נכונה התובנה המקשרת: "עם ישראל" מסומן אפילו באופן תת-אפידרמי כפרמיטיבי/דתי/דתי שמשיחי פאשיסטי/גזעני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שמחה לו קראת את דבריי לפני שהגבת עליהם. כתבתי בפירוש ששוקן היה קפיטליסט מאז ומתמיד. כמו כן נראה לי שלא היה נגרם נזק בלתי הפיך לו דייקת מעט בדבריך. שוקן של היום איננו שוקן של 1946, אלא לכל היותר בדעה אחת אתו בנושא הנידון. לא בלבלתי בין הסוציאליזם הציוני לקומוניזם. הקומוניזם של אז היה עמדתם של רק"ח וחלק מהקיבוצים. החלוקה הרעיונית היום היא אחרת לחלוטין, כשם שרוב האנשים התחלפו פיזית וגם שינו את עמדותיהם. מהי הגשמה "כמיגית"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוקויאמה לא מנסה להביא ל''קץ ההיסטוריה''. הוא פשוט הכריז שקץ ההיסטוריה קרב משום שהעולם מתכנס מעצמו לכיוון דמוקרטי. בלי להכנס כאן לרעיעותו של הטיעון שלו, הוא מעולם לא ביקש לכפות שום דבר על אף אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוקויאמה משמש בדבריי לסימבול של מה שאפשר לכנות הגלובליזם-אירופי או אפילו זה האמריקאי ובכל זאת,מדובר בך הכל על עניין סמנטי- בין ההכרזה לבין התודעה ש''קץ ההיסטוריה קרב'' עובר לטעמי קו של פיתוי משיחי לא פחות מזו של ''כל פועלים התאחדו'' או משיחיות דתית-מטאפיסית. מעבר לכך נראה לי שההאמונה הגאולית ''בהתכנסות לדמוקרטיה'' משמשת גם כמכבסת מילים כדי לייצר כוחות ריכוזיים הרבה יותר מציאותיים תוך הישענות על אותה דיאלקטיקת ''פולחן הדמוקרטיה הבתר-לאומית'' לנכסם כדי לייצר עמדות כח ועוצמה, בישראל כמו גם בשאר העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מכבסת מילים כדי לייצר כוחות ריכוזיים הרבה יותר מציאותיים תוך הישענות על אותה דיאלקטיקת "פולחן הדמוקרטיה הבתר-לאומית"": הרי לכם מכבסת מלים שנועדה לייצר טיעונים מופרכים תוך הפרחתם בחלל הוירטואלי בתשבשת מתלעזת-מתלהמת אוריפזית למשעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלאייל אלמוני זה או אחר נפלה לרגע הכיפה הדקדנסית מהראש. אל דאגה הינך מוזמן לכנסיה הקוסמו-פוליטית הקרובה לביתך שם תוכל לכבס אותה באבקה הפולחנית האהובה עליך ולשוב חיש ולהתכנס אל תוך פולחן כנסיית ''הדמוקרטיה האוניברסלית המתכנסת''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא המצאתי את הפולחן הפרטי שלי, אבל לא נראה לי שאזדקק לשם כך לכנסייה כלשהי, בינלאומית או אחרת. בכל אופן, תודה על ההזמנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין אותך מבעד לענן הז'רגון שאופף את התגובות שלך, אז רק אציין שעמדותיו של פוקויאמה הן כיום בדרגת קוריוז. למעשה, אפילו הוא עצמו הודה בכך שהספר שלו בנושא היה טעות קולוסאלית. לפני כמה חודשים נכחתי בהרצאה שהוא נשא באוניברסיטה העברית, וכשמישהו שאל אותו כיצד הוא מתייחס כיום לתאוריה המפורסמת שלו, הוא בעיקר נראה נבוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך לא יהיה נבוך? שנייה אחרי שפרסם את הספר התחיל כל "אביב העמים המחודש" ודבריו נשמעו כמו פרסה תפלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתייחס לגישה ה"פוסט-יהודית", כדבריך, הדוגלת בהגדרה מחדש של ישראל כעם ככל העמים וחלק ממשפחת העמים לפי המודל האירופי, כ"אנטי או פוסט ציונית", ללא כל נימוק או הסבר, כשזו היתה גישתו של תיאודור הרצל מלכתחילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, ואני חשבתי לתומי שדווקא הסוציאליזם הוא שרצה לפרק את מושג הלאום. ''פועלי כל העולם התאחדו'' וכאלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהקפיטליזם לקח בגדול את הרעיון תחת הססמא ''מלייני כל העולם התאחדו''. כך לפחות אני מבינה את האלמוני שעליו הגבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקו השבר עובר אחרי כישלון מהפכות 1848. עד אז הלאומיות הייתה משוייכת למחנה הליברלי-שמאלי, והתאפיינה ברעיונות החירות, השוויון והפטריוטיזם העממי (ואלו היו הסיסמאות של מהפכות אביב העמים). אחרי כשלון המהפכות, הלאומיות "החליפה צד", כשכוחות השמרנות והריאקציה מנכסים אותה לעצמם, ומצד שני הקומוניזם מתחיל לעלות ולתפוס את מקומו של סוציאליזם-לאומי. אולי, באמת, הגיע הזמן להחליף שוב את הצדדים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |