|
||||
|
||||
ואולי כדאי להכיל כאן משהו לא פחות מבוסס והוא טיפול פרטני ב"פרה הקדושה" האחרונה. בית המשפט העליון על גילגוליו ועל שלוחותיו. האם ניתן לא מר כי זהו האורקל השלטוני בר-הקיימא האבסולוטי בישראל לפחות על פי מחולל "המהפכה השיפוטית" בבואתו ודמותו (אהרון ברק) . האם הציבור ער מספיק והאם אמצעי המדיה דאגו במשך השנים לשקף את השינויים הדרמטיים ביחסי העוצמה והכח בין הרשויות, בעקבות אותה מהפכה, אשר מגלמת בתוכה מצבים מורכבים מאוד שבהם המעררכת השיפוטית ניכסה לעצמה אמצעי תימרון ושליטה על שתי המערכות- הדמוקרטיות זו מחוקקת וזו המבצעת? זהו כמובן רק תחילתו של דיון ועל קצה המזלג. |
|
||||
|
||||
ודאי שדנו, דשו, וטחנו עד דק. פרט להתבטאות היהירה של אהרון ברק, וההרחבה המוגזמת של זכות העמידה בבג"ץ, בית המשפט לא משתמש בכוחו לתמרון ושליטה על שאר זרועות השלטון. בכירים, עשירים, ומכובדים מזוכים בסיטונות. בקשותיהם של כוחות הביטחון לגירוש, הרס, התנקשות, ציתות ומעצר מתקבלות כמעט תמיד. כשהכנסת מסרבת להסיר חסינות של אחד מחבריה אשר רימה לעין־כל את הכנסת עצמה בהצבעתו הכפולה, בג"ץ טורח בנימוס לבחון מחדש את הסבירות של ההחלטה המאפיוזית. אין שם מספיק פרענקים. והומואים. וערבים מצפון הנגב. נכון. אבל אין פה בדל קצהה של עריצות שיפוטית. |
|
||||
|
||||
ברק וחבורתו הם מתווי ''מדינת כל אזרחיה''שלטעמי כמו רבים במרכז-ימין-שמאל הוא מתכון להתאבדות. כל השיח הטהרני, ליברלי או ניאו-פלסטיני כאן מתעלם מהעובדה שברק פועל קודם כל להבטיח את שלטונו ולכן ''מועיל בטובו'' לעשות כן. יתכן שהיה כאן דיון בין השמאל-הקיצון-קיצון לזזה הקיצון...אבל לא שיח מייצג ואפילו לא משקף. נראה שהדיון שנערך כאן אודות בג''צ רחוק מאוד מלשקף את עמדת רוב הציבור, כולל חלקים נרחבים במגדל השן. הפלת מתווה ברק וחברות בייניש-דורנר-ארבל היא תחילת תהליך ההבראה של הדמוקרטיה הישראלית, לפחות בהקשר של פתיחת הקשר הגורגי שנברא בצלמו ודמותו של ברק. |
|
||||
|
||||
תמיד טוב לדעת שיש כאן מייצג אמתי של דעת הקהל בישראל. |
|
||||
|
||||
אתה לא צריך להפעיל אותו כדי להשפיע. ההרתעה קיימת מעצם קיום היכולת. ולגבי הזיכויים, אני חושב שהבעיה היא בכתבי האישום העלובים של הפרקליטות, לא? |
|
||||
|
||||
אכן יש אשם בכתבי האישום, אבל משום מה בית המשפט מתקשה להאמין שלפוליטיקאי עשיר יש "יסוד נפשי" של פושע. עורך דין רהוט, מנוסה, מקורב וחכם ממלא תצהיר לבית המשפט ובמקרה טועה לגבי התאריך אליו מתייחס התצהיר ובמקרה זה לטובת מרשו. האם היתה כאן עדות שקר? חלילה! הוא פשוט התבלבל. פוליטיקאי בדימוס קונה רהיטים לביתו. במקרה, הוא שולף את כרטיס האשראי של הסוכנות היהודית. האם היתה פה גניבה ממעביד? מעילה באמון? חלילה! הוא פשוט התבלבל. בתי המשפט נוטים להאמין לנאשמים מורים־מעם, להקל בעונשם, ולזכותם. בג"ץ נוטה לקבל את נימוקי הממשלה בדרך כלל. חשוב שיהיה על הממשלה ועל הכנסת מורא בית המשפט. בלעדיו השחיתות תחגוג עוד יותר. ואם לא מוצא חן בעיני הכנסת שבית המשפט הכיר בגיור חצי רפורמי חצי בארץ - תתכבד ותוסיף את המילה "כהלכה" לחוק השבות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |