בתשובה לאמיר, 04/03/00 23:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמיר ידידי היקר, שמחתי להווכח בכך שהנך חולק באופן 'קשה' על טיעוניי - אך הרשה נא לי להחזירך לקרקע המציאות; 1. חיילי הס.ס. לא אנסו נשים יהודיות ואף לא ילדים יהודים קטנים, היות והדבר נאסר עליהם בתכלית האיסור - ועל מעשה שכזה יכול היה נתין הס.ס. לשלם בחייו - ולו משום 'זיהום דמו'. אין זה כמובן שולל את העובדה שבמחנות הריכוז השונים היו נשים שאולצו לעסוק בזנות. נשים אלו היו עקרונית לא יהודיות. במידה ונאנסה בחורה יהודיה כלשהי - הרי היה זה מחוץ לתקנון הנ"ל - ומן הסתם דקות ספורות לפני רציחתה הפיזית. 2. נעלם מבינתי המקור ממנו הינך שואב את המידע על ילדי הצוענים באושוויץ. מביקוריי השונים במחנה ריכוז זה לא זכורות לי התמונות והסיפור על אבן הריחיים כפי שבחרת להציג בטיעוניך. 3. באשר לטלאים פליאה אחזתני היות ואיני יודע על מה הינך סח. כל האסירים היהודיים במחנות הריכוז השונים אולצו מעבר למשולש האחד וצבעו הספציפי לשאת משולש הפוך נוסף בצבע הזהה לצבע 'סטייתם', ועל ידי כך ליצור את אותה צורת מגן הדוד המפורסמת. פירושו של דבר הינו שרק יהודים חויבו בזיהוי נוסף מעבר לזיהויים ה'סוטה'. בשלב מאוחר יותר רוכזו יהודים אלו יחדיו - וגם נרצחו יחדיו. 4. מה עניין הצ'רקסים והדרוזים לעניין הצועני? קושיה הוא לי. אך הבעייתי מכל עוד לפנינו: טענתך האינדיפרנטית ביחס לגורלם השונה של הקורבנות מוכיחה בעליל את מידת נכונותך להכללות סופיסטיות. הטיעון המתחיל בפיסקה 'רדיפות הן רדיפות ....וגו.' אינו מעוגן בקרקע המציאות. במידה ורודף כלשהו נותן לאדם נרדף את הסיכוי - ולו הקלוש ביותר להשארות בחיים על ידי 'קבלת' אמיתותיו וערכיו של אותו רודף - אשרי רודף זה, ומזלו של אותו אדם נרדף הנתקל ברודף המאפשר לו להפוך עורו כביכול. דינם של היהודים היה אחד, ולצורך העניין מוזמן הינך לשוחח על כך עם סבתך, היות ובחרת להביאה לדיון זה. דבר לא עזר לאיש בקרב היהודים - עשיר או עני, צעיר או זקן, יפה או מכוער - להמלט מהגורל אשר דן את כולם ללא כל יוצא דופן להשמדה ולהרצחות טוטאלים. זהו ההבדל המשמעותי והיחידי בין רדיפה פוליטית ו/או דתית - כפי שביצעו סטאלין והאינקוויזיציה הספרדית, זו המאפשרת כאמור לנרדף, ולו רק מדי פעם, צל של סיכוי להשארות בחיים ואשר אף פעם אינה נוטה לרצוח ילדים באופן אפריורי-אוטומאטי - לבין רדיפות על רקע גזעני ביולוגי-אויגני. כמו כן ממליץ אנוכי לך בחום לעלעל בכתביהם של חוקרים גויים ובלתי-נימולים שונים, אשר לבטח אינם לוקחים חלק במסע הכומתה היהודי לאושוויץ, וזאת על מנת להווכח מדוע דווקא בוחרים הללו עד עצם היום הזה להגדיר את שואת היהודים באירופה כרצח יחודי ובלבדי ללא כל אח ורע בעולם העתיק והמודרני. לרשותך עומדת כמובן גם האפשרות להמשיך ולגרוס שחוקרים אלו ואנוכי מאמינים בכך שהעולם שטוח. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חיילי האס אס כן אנסו נשים יהודיות ואף ילדים יהודים. הדבר אומנם נגד את האידיאולוגיה הנאצית, אבל זה לא מנע מהחיילים לעשות זאת. לפני כמה שנים באה קבוצה של הומוסקסואלים ליד ושם, שם נתקלו בקריאות בוז ע"י אחד המבקרים שטען שסבו נרצח בגלל שסרב לקיים יחסים עם חייל אס אס במחנה, ואם תתעקש אני אפילו אפנה אותך למקור. קרוב משפחה שלי אפילו ספר לי שאנשי האס אס אנסו ילדים יהודים באושוויץ. ואם ילדים, למה לא נשים? אתה מוזמן להכנס לחדר הילדים באחד הביתנים באושוויץ, ולראות בעצמך את התמונות שמוצגות שם. כמו כן אתה מוזמן להסתכל על מפת בירקנאו, שם תראה את איזור "מגורי" הצוענים. הטלאים חולקו לצורות וצבעים, תוכל לראות זאת במידאנק ובאושוויץ. השורות היו צורות, והטורים צבעים. כך היה טלאי מגן דוד אדום, טלאי ירוק וטלאי ורוד (במחנות), כשם שהיה טלאי ורוד משולש וטלאי ורוד מגן דוד. ואם אתה מתעקש, חפש חומר על יחס הנאצים להומוסקסואלים באינטרנט. תמצא שהם נחשבו כאוייבי הגזע, יחד עם הצוענים, היהודים והנכים. ואם כבר הזכרנו נכים, אני לא צריך לציין לך את מצבע האותוניסיה, נכון? ובקשר לעובדה שיהודים לא יכלו להנצל - הנאצים אמנם ראו ביהודים אוייבים מושבעים, אבל אם תבדוק, תראה שהם היו מוכנים להזניח את האידיאולוגיה שלהם (שוב), ולשחרר יהודים תמורת כסף או נשק. זה שהעולם והיהודים בארה"ב לא היו מוכנים לגייס את הכסף, זה סיפור אחר. ובקשר לעולם השטוח - רק אמרתי, שהרוב לא תמיד צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי להזכיר לך, אפרופו העובדה שלא כל מי שנולד לצוענים הובל אל המוות, שהיו מי שהוגדרו כ''בני תערובות''. תתפלא, אבל מי שהוכרז כזה לא נשלח למחנות המוות, וכהוכחה לכך אתה מוזמן לקרוא את החלטתו של גרינג שקובע כי יש לעקרם, אך לא לחסלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמיר הנכבד, הויכוח ההגדרתי המתנהל בינינו סובב למעשה על ציר השאלה המרכזית, אותו כבר העלה מר גורביץ במאמרו המאלף והוא - האם שואת יהודי אירופה נוראה ואכזרית משואות אחרות שהתחוללו כנגד קבוצות אחרות בזמן ההוא, כלומר - כנגד קבוצות הצוענים, הומוסקסואלים, נכים, 'פושעים' פוליטים וכ' - או שמא זוהי טענה המצוצה מהאצבע עליה שוקדת מדינת ישראל, ומשרד החינוך בראשה? התשובה לכך הינה חיובית לשיטתי לשיטת מיטב ההיסוריונים המערב אירופאים החוקרים באינטנסיביות את התופעה מזה שנים. הנאצים הגדיר את ה'איום היהודי' במונחים ביולוגים. האיום היה טמון ב'דם היהודי'. מתוך חוקי נירנברג שאסרו נישואי תערובת בין יהודים ל'ארים' בגרמניה - ועל כן תבעו מכל גבר אשה וילד להוכיח את ייחוסם המישפחתי - ניתן ללמוד שבהתכוונותם של הנאצים ובדיבורם לעשות כך התכוונו הללו לכך במובנו הביולוגי-אויגני של המושג. בשנים האחרונות הושלמו ופורסמו עבודות מחקר רבות, העוסקות בחשיפת תולדותיהם של 'הקורבנות הנשכחים של הנאציזם' - עובדי כפייה, צוענים, שבויים סובייטים, חולי נפש, צוענים, נכים מפגרים, אנשים הקרויים 'יסודות אנטי-חברתיים' (Asoziale), משוטטים, קבצנים, זונות, הומוסקסואלים, ועוד. גם קבוצות אלו נאסרו, עונו, נכלאו ונרצחו. ואכן כלפי אותם היסודות שהוגדרו כמזיקים מבחינה ביולוגית ולא רק פוליטית - כגון הצוענים, המפגרים וחולי הנפש - בוצעו תוכניות השמדה נרחבות. פעולות 'המתות החסד' של מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש קדמו טכנית להשמדת היהודים. ההתמקדות במחקרים הנ"ל כלפי ה'קורבנות הנשכחים' הגבירה בשנות השמונים את אי נכונותם של הסטוריונים שונים באירופה המערבית לקבל את שואת היהודים כדבר יחודי ובלבדי, ובהתאם לכך טענו חוגים אלו כי היהודים היוו קטורגיה אחת של קורבנות הנאציזם בין קורבנות רבים אחרים, ומכאן התפתחה מגמת 'גימודה' של השואה היהודית בהשוואה לשואות האחרות שהעלו והביאו החוקרים השונים אשר ייצגו אסכולה זו. טענתה המרכזית של אסכולת-רלטיוויזם זו היתה, וזאת מעבר לטענותיהם של חוקרים כא. נולטה, א. הילגרובר וה. שולצה שניתן בהחלט להשוות בין היהודים, צוענים, 'אנטי חברתים', חולי נפש, שבויים סובייטים וקבוצות אחרות הואיל וכולם היו קורבנות של גזענות. יותר מכך. חוגים אלו אף טענו כי ההתמקדות המוגברת בהשמדת היהודים בידי הנאצים הסיחה זמן רב מדי את תשומת הלב מקורבנותיהם הרבים האחרים של הנאצים, היות ולטענתם הגזענות כתופעה לא כוונה באורח בלבדי כנגד היהודים. אסכולה זו, אשר הלכה וגדלה בשנות השמונים של המאה הקודמת חוותה על בשרה את 'מחלוקת ההיסטוריונים' המפורסמת בגרמניה, וכתוצאה מכך החלה לדעוך לקראת סוף השמונים ונעלמה כמעט כליל בתחילתן של שנות התשעים למאה הקודמת. הסיבה המאוד פרוזאית לדעיכתם היחסית מהירה של היסטוריונים אלו, אשר ישבו בכמה מקומות שונים באירופה הינה די ברורה בפשטותה; במבט אובייקטיבי זהיר מרחוק אפשר בהחלט לומר שטענותיה של אסכולה זו ניחנו בכמה נקודות תורפה חמורות ביותר. הבעייה המתודית הראשונה שעמדה על הפרק הייתה השאלה מדוע ראיית השמדת היהודים בידי הנאצים כתופעה יחודית מחייבת לכאורה הקלת ראש ו/או אף התעלמות משאר קורבנות הנאציזם, שאלה שאסכולת הרלטיוויסטים לא יכלה לתת לה כל תשובה ברורה. נקודה מרכזית נוספת היתה הטענה כנגד אסכולה זו בה הוכח למעשה שהנאצים לא ראו ביהודים קבוצת אנשים המוגדרת כ'זיבורית חברתית'. ככלות הכל לא היו היהודים קבוצה אשר נתמכה על ידי מוסדות המדינה השונים כמו חולי הנפש, או אנשים חסרי עיסוק קבוע כגון הצוענים למיניהם, או קבוצה מסוגה של ההומוסקסואלים אשר לא הולידה ילדים לצרכי החברה. היפוכו של דבר - סילוקם של היהודים ממערכות הכלכלה והפניית המשאבים למימון השמדתם הוו בהחלט צעד שלילי מבחינה כלכלית ומחינה רציונאלית כלשהי. אך הטיעון המרכזי כנגד נציגיה של אסכולה זו התמקד בהגזמה של הרחבת המושג 'גזענות' על קבוצות אחרות ועירובו במושג 'השבחת הגזע' אשר ננקט כלפי חולי הנפש השונים וההומוסקסואלים. מדיניותם של הנאצים כלפי קבוצות אלו היתה ללא ספק מעין בליל דטרמיניזם ביולוגי - וזוהי בעצם הסיבה להשמדתם: לא זהותם הגזעית של אנשים אלו גזרה עליהם את השמדתם, כי אם 'נחיתותם' הביולוגית. למען הדיוק יש להדגיש שכלפי הצוענים אכן נשאה אכן מדיניותם של הנאצים אופי גזעני יותר, אך גם במיקרה זה אל להתעלם מהתחשיב הכלכלי שביסוד פעולותיהם של הנאצים כנגד הקבוצות הצועניות, שכן רוב הצוענים, בדיוק כחסרי הבית והקבצנים למיניהם, סירבו עקרונית להצטרף לכוח העבודה הנאצי, ועל כן נחשבו כמחבלים בהכנות למלחמה וכמי שאינם תורמים מאומה למשטר הנאצי. הנאצים בוודאי לא ראו בצוענים את היישויות היהודיות הפועלות במרחב העולמי כנגד הגזע ה'ארי', כפי שראו ביהודים. כמו כן לא נרדפו הצוענים מעולם באופן שיטתי וכולל כפי בדוגמת המיקרה היהודי. על רקע כללי זה ניתן להבין מדוע חלקו אפריורית היהודים גורל שונה משאר קבוצות קורבנות הנאצים ועוזריהם. היהודים הוו קטגוריה של בני אדם אשר במיקרים רבים חשבו את עצמם כחלק בלתי נפרד של הארצות בהן חיו. מרבית יהודי גרמניה נטמעו בחברה הגרמנית בין שתי מלחמות העולם, ומרוב הבחינות לא היו כלל שונים מגרמנים אחרים. תחילה הוגדרו הם על ידי הנאצים כקטגוריה נפרדת, ואחר כך נהגו הללו בהם באלימות הולכת ומתגברת. הנאצים דאגו להרחיק את היהודים משאר חלקי החברה על ידי שורה ארוכה של חוקים והגבלות, ולבסוף גירשו הללו את היהודים ורצחו את אלה אשר לא הספיקו להימלט. כאשר פלשו הנאצים למדינות אירופה השונות והכניעון - החל בצרפת, ארצות השפלה, דנמרק ונורבגיה במערב, ובפולין, צ'כוסלובקיה, יוון, יוגוסלביה, בריה"מ וארצות אחרות במזרח - נקטו הנאצים אותה מדיניות רצח כלפי כל סך היהודים במקום אליו הגיעו. כל איש ואישה זקן ועולל מה'גזע' היהודי הושמד מעצם הוויתו היהודית. שום יחס שכזה לא ננקט ולו פעם אחת כלפי קבוצה אחרת מסך כל קבוצות הקורבנות שצויינו בתחילת תגובה זו. זוהי הסיבה המדוייקת לכך שהנאצים קיבצו את כל קבוצות היהודים השונות אף בתוך עצמם, ולכן מצאו הם לנכון לכלוא נכים יהודים הומוסקסואלים יהודים, אסירים פוליטים יהודים, שבויי מלחמה יהודים וכ' יחדיו - וזאת על מנת לחסלם כאוייב קוסמי. זוהי גם הסיבה לנצחונה המוסרי של אסכולת האברמס וייקל באתו ויכוח מפורסם, ול'התקפלותם' ודעיכתם של הרלטיוויסטים השונים. אגב, חלק מסויים מאסכולת הרלטיוויסטים גלש עד כמעט להכחשת השואה - דבר המוכיח למעשה את המוטיבציה הראשונית אצל לפחות חלק מתומכי אסכולה זו. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכעת, משהתשכנענו ששואת היהודים שונה מהותית מכל רצח המוני אחר בהיסטוריה: האם ההבדל האמור עושה אותה *רעה* יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא אנשים כמו יוסי גורביץ מתחילים ויכוחים חסרי ''תוחלת'' שכאלו. אולי כדאי שנקרא קצת כולנו ונשכיל במקום להתלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שכתב זאת אדון אלכסנדר מאן זה לא רק תגובה על מה שכתבת כאן זה גם על הויכוח שלך עם מישהו אחר שאני חושב שהוא חסר תוחלת. הויכוח ביניכם הוא מעניין, אבל מה זה משנה מי נרצח בשואה ומי לא או מי נאנס ומי לא. העניין הוא שהשואה היתה אכזרית ולא צריך להתווכח עליה. תמצאו משהו אחר על מה להתווכח ולא על התקופות האכזריות האלה ותפסיק עם העניין הזה "האם העולם שטוח" כי הוא לא. איפה היצירתיות שלכם? ואגב, אדון מאן, תמצא לי את מוצאם האמיתי של הגזע הארי. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, שיפסיקו להגיב וגמרנו! גם אני סובלת כשאחרים נהנים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את סובלת גם כשאת מתנשקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח, אחרת למה היא עוצמת את העיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. באשר לאונס - יש עדויות חד משמעיות, כי במזרח אירופה, נהגו החיילים לאנוס את הנשים היהודיות, לפני שרצחו אותן או שלחו אותן להשמדה. קראתי גם תיאור של ניצול שואה שראה זאת בעיניו. ב. אני לא יודע אם אלו היו חיילי אס.אס. או וורמאכט, אבל אני חושב שבמלחמה שבמזרח, תתקשה למצוא את ההבדלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה נתקע על הנושא של האונס? מעשי האונס שהיו אכן היו מנוגדים לחוק ולתורה הנאצית. האם היו נאצים שאנסו יהודיות? גם אני שמעתי וקראתי על כך. אבל זה היה בשביל לגרום סבל, בשביל להשפיל, להכאיב, לגזול צלם אנוש... לא למען מטרות רבייה או מתוך מחשבה שאם אכן ייוולד ילד - אותו אנס נאצי יכיר בו כילדו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |