|
עולים בי זכרונות ישנים שיוכלו, אולי, להסביר למה אצלנו דברים כאלה לא יכולים לעבוד:
לפני שנים ארוכות, אולי בתחילת שנות השבעים, התפוצצה בארה"ב "פרשת החסה" - התברר שחוות גידול החסה (ירק שהוא כנראה מאוד יקר ללב האמריקאים) מעסיקות פועלים מקסיקנים בתנאים בלתי אנושיים ובשכר עבדות. האמריקאים הפסיקו לקנות חסה, ואחרי הפסדים, שיפרו בעלי החוות את תנאי התעסוקה.
בארץ, שנים אחרי כן, הכריזה האגודה לצרכנות או גוף דומה כי בתאריך מסויים יהיה "יום ללא קניות". הסיבה המדוייקת אינה זכורה לי, נדמה לי שזה היה משום שרשתות השיווק הגדולות לא סימנו את המחירים על המוצרים (אא"ט, אחרי עוד כמה שנים נחקק חוק בנושא זה).
במשך הכמה ימים שלפני היום הגדול רצו צרכני ישראל ומילאו את המקררים בעופות קפואים, בבקבוקי קולה משפחתיים ובכל המנעמים שהישראלי כנראה לא יכול לחיות בלעדיהם, כדי שיוכלו "לשבות", כביכול, ביום המיועד. בסופו של דבר גם ה"יום" נכשל מבחינת ממדי ההיענות הציבורית - וגם הרשתות יצאו מורווחות מכל העניין, והיו יוצאות מורווחות אפילו אם הציבור היה שובת באופן ממושמע ומקיף יותר, באותו יום יחיד.
מישהו זוכר?
|
|