בתשובה לדורון הגלילי, 16/05/05 12:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבת על זה שאולי הם מתכוונים בדיוק למה שהם אומרים? הרי המורים ניחנו ברוח הנבואה... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשר כידוע, לאחר חורבן הבית ניתנה רק ל.. מוזר, הרבה אנשים מגיבים בהתנגדות למודעה הזו וציינו זאת בפניי. אני חושב שמלבד היותה גסת-רוח, לא עניינית אלא אישית, שקרית ובלתי מקצועית באופן פרסומי1, אין בה דבר שאינו לגיטימי, שהרי אנו דמוקרטיה. את המשגה הלשוני דווקא לא ראיתי. אם כבר מישהו הרס את מערכת החינוך, אלו ארגוני המורים, אשר באופן שיטתי דאגו בעיקר לזכויותיהם של המורים הלא ראויים והורידו את רמת החינוך ביגון שאולה. אחרי שנתיים עבודה באותו בי"ס, כל מורה (ולא קשה לקבל תעודת הוראה בימינו) הופך לקבוע ואי אפשר להזיז אותו2 - no matter what. אני לא מקהל חסידיה של לימור לבנת, ועם זאת, יש לי כבוד רב אליה בתור שרת החינוך הראשונה המודה קבל עם ועדה כי המערכת עליה היא מופקדת הינה כשלון. הצעד הראשון, ולא מן הכלים, בפתרון כל בעיה, הוא הכרה בקיומה. כל הכבוד לימור לבנת! 1 אם הייתי רוצה לרצוח את אופייה של שרת החינוך, הייתי משתמש בתמונה מחמיאה הרבה פחות ועושה משהו קצת יותר בעל השראה מלהטוט ה-photoshop החובבני הזה. עם שינוי הכיתוב, עוד אפשר היה להפוך את זה לכרזת תמיכה בלימור לבנת. 2 לפעמים אנחנו צוחקים מכמה שזה עצוב: במערכון של "העולם הערב" המורַה (טל פרידמן בימים פחות מוכרים) קורעת את אוזנו של התלמיד (אברי גלעד) וגם שוברת לו את השיניים ויורה בתלמיד אחר כי העז למחות (ארז טל). מנהל הבי"ס האינפנטיל (מתי סרי) מחזק את ידי המורה ושואל את הכיתה "מה למדנו היום?" (וגם, "קום קום, זה שאתה מת לא פותר אותך מתשובה!") והתשובה בפי כל היא: "שמורים אי אפשר לפטר ל-ע-ו-ל-ם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכון שתיארת הוא בס"הכ עוד תזכורת לכך שאין כמעט אפשרויות לסטירה במדינה הזאת: המציעות עולה עליה בכל פעם מחדש - אם כי לרוב, בימינו, מצב הכוחות הוא הפוך - התלמידים מכים את המורות והמנהלת (אולי) מלווה אותן לבית החולים. ("מכים" - במקרה הטוב. ההתרחשות הרווחת יותר - דוקרים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |