|
||||
|
||||
מה מקור השימוש במילה "הכי" במשמעות של "ביותר"? (הכי גדול = הגדול ביותר) אם אינני טועה, במקרא המלה "הכי" מופיעה אך לא במשמעות זו. |
|
||||
|
||||
אני קוראת את זה כך: הכי - זה הכי בעולם ו"ביותר" זה על יותר ממשה אחר- דרך ההשוואה. הכי - זה ביטוי ילדותי ויש משהו בשכול, ובאבל בכלל, שהופך אותנו לילדותיים. אנחנו רוצים את המת כאן עכשיו לידנו אפילו שאי אפשר. ובעיננו הוא לא היה החכם ביותר אלא "הכי חכם" |
|
||||
|
||||
וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה1, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ. (בראשית כ"ט, ט"ו) 1 רש"י: לשון תימה, וכי בשביל שאחי אתה תעבדני חינם? |
|
||||
|
||||
וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב, הֲכִי-אָחִי אַתָּה1, וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם; הַגִּידָה לִּי, מַה-מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ. (בראשית כ"ט, ט"ו) לא ממש. בדברי לבן ה-ה' היא הא השאלה, וגם המילה "כי" היא מילת שאלה (כמו בשאלה "כי האדם עץ השדה"? וגו'). בשיר ציני זה המלה "הכי" היא במשמעותה המקובלת בלשון הדיבור כיום. |
|
||||
|
||||
אתה ממש טוען שמשמעות המלה "הכי" בתורה שונה מן המשמעות המקובלת היום? וגם מזו שבשיר? ממש ממש? |
|
||||
|
||||
באמת שאלה מעניינת: מה מקור השימוש ב"הכי" בתור סופרלטיב? |
|
||||
|
||||
עונה לעצמי באופן חלקי: אורה מטושנסקי טוענת 1 כי "הכי" אכן מורכב מה"א הידיעה ו"כי" במשמעות של סיבה, אך לא מסבירה מדוע. 1 פה, תחת 11.5: |
|
||||
|
||||
על אבישי בן צרויה נאמר: "מן השלושה הכי נכבד". כאן ניתן להבין את "הכי" במשמעות של ימינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |