|
||||
|
||||
"בובות שתים, בובותים, צילי וגילי עמי פה" (חיים נחמן ביאליק). בזמן האחרון אני נאלץ לצאת, שוב ושוב, להגנת חופש השפה ב"אייל", מפני דקדקני-יתר ומחמירים ללא טעם... * אפשר לכתוב "אמנות" גם בכתיב מלא ("אומנות") * אפשר (ורצוי) לכתוב "זכרונו לברכה" ולא רק "זכרו לברכה" * אפשר (ורצוי) לקצור "דוקטור" לד"ר ולא לדר'. |
|
||||
|
||||
יהודון ומיץ, הדיון הלשוני ביניכם על אזורי הספר (פא קמוצה) של העברית מעניין (והשורה על ''צילי וגילי'' המזכירה נשכחות כבר שווה את כל העניין). ולכן יהיה נחמד אם לא תחמיצו הזדמנויות ראויות נוספות לדון בלשוננו המתחדשת הן מצדו הטהרני של המתרס והן מצדו המתירני. |
|
||||
|
||||
''אומנות'' - זוהי כבר מילה אחרת (עם שורוק), בעלת משמעות שונה. |
|
||||
|
||||
אבל אומנות עם חולם מלא היא בעלת אותה משמעות בדיוק. הבעיה העיקרית בכתיבת אמנות עם קמץ קטן היא הנטייה שכתיבה זו מטפחת בקרב קוראי העברית להגות את המילה כאילו מדובר בקמץ רגיל (amanut). זוהי, כמובן, הגייה שגויה, למרות שגם אני נופל כל הזמן בפח הזה. |
|
||||
|
||||
בשלוש הנקודות שאתה מביא אני (כמו גם המילונים העבריים, למיטב ידיעתי המקצועית-למחצה) מצדד בעמדתך. באשר לשורה של ביאליק, אין היא כשרה כהוכחה בעיני, משום שעומדת לביאליק הגנת הרשיון השירי, ובהחלט אין זה המקום היחיד בו כופף ביאליק את השפה לצרכיו המצלוליים. אני מסכים עם הארנב, שיש לכתוב ''נקודתיים''. |
|
||||
|
||||
ואני מסכים איתך: גם בהסכמה עם 3 הנקודות של הליברלי, וגם בשלילת ביאליק כהוכחה למשהו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |