בתשובה לברקת, 04/05/05 11:58
המציאות דרך השיווק הדולאי 298079
לא נרדמתי בהכנה ללידה (ובוודאי שלא אחרי הלידה), וגם לא ראיתי הרבה אחרים שזה קורה להם ‏1.
ובכלל, התיאור שלך של חדר היולדות מזכיר לי קצת סרטים של עולם שלישי, ובישראל המצב רחוק מכך. עם אשתי היו אדיבים ומקצועיים והתייעצו עימנו בכל שלב, גם בלידה שהתרחשה במועד מיוחד בו היתה מחלקת היולדות עמוסה מאוד. כל הצוות הרגיל של הרופאות והאחיות היה מנוסה ונזהר מאוד בכל מה שקשור לפגיעה בכבודה או בגופה, ואף היה קשוב לבקשות שלנו.
לגבי זריקות זירוז - היא ביקשה את החומר הטוב הזה גם אחרי הלידה.

________________
1 ובכל זאת קוריוז מקורס מרתק זה: בהרצאת המבוא תיארה האחות המדריכה את המצב של המגיעות לקורס, "הבטן גדלה, הנשימות נעשות קצרות יותר, ומחפשים תנוחות מתאימות לישון במהלך הלילה". אחד הבעלים הפחות ערניים אמר, "כן, גם לאשתי זה קורה עכשיו".
המציאות דרך השיווק הדולאי 298090
הו לא, ממש לא התכוונתי לתאר עולם שלישי - זה עולם ראשון, מודרני ומשוכלל, שמתייחס ללידה בצורה אינסטרומנטלית - חילוץ התינוק מגוף האם - עם הרבה פחות משקל לתהליכים נפשיים הכרוכים בזה. יש פרוטוקולים והיולדת צריכה לעמוד בהם, ללדת לפי עקומות זמן.

אבל אני לא אתחיל שוב לפרט את דעתי על המערכת, פירטתי אותה מספיק בדיון הזה והיא לא השתנתה בצורה משמעותית לאחר שילדתי בעצמי. מה שכן השתנה בעיני הוא הפוקוס - אני באמת-באמת לא מאשימה במשהו את אנשי הצוות ‏1, שעושים מה שהם יודעים לעשות, ולא מנסה לעשות דמוניזציה של בתי החולים. אני מנסה להגיד שבתנאים הנוכחיים, היולדת נכנסת אוטומטית לאווירת בית חולים, ובכך מצטרפת להתייחסות הרפואית ללידה, בעוד שהתייחסות כזו לא מסייעת ללידה פיזיולוגית תקינה אלא מפריעה לה ומעכבת אותה ‏2. האמרה "העיקר שיש אמא בריאה ותינוק בריא" נכונה עד מאוד, כמובן, אבל מטשטשת את הלידה כחוויה אישית ורגשית. לדעתי האמרה הזו נטבעה בכלל כדי לנחם יולדות מתוסכלות.

1 גם בלידה שלי כמעט כל אנשי הצוות היו אדיבים ומקצועיים והתייעצו עמי. אבל אתה יודע, תמיד בסוף נכנס הרופא הזה שצועק "עכשיו נעשה לך ואקום", ולא איכפת לו מה דעתי בעניין. כך היה.

וחוץ מזה, המקרה שלך הוא לא דוגמה מייצגת. עובדה, אתה לא נרדמת בקורס :-)

2 כן, אני יודעת, יש מקרי חירום. כמובן שבהם צריך לטפל כמו שמטפלים במקרי חירום.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298148
סליחה על יצירת הפתילון המיותר שיצרתי בנוגע לחומר הטוב - פשוט טעיתי. רציתי לכתוב זריקת טשטוש (פטידין).
כנראה שהפטידין, בשילוב עם לידות קצרצרות ‏1, הפך לה (ולי) את חוויית הלידה לכזו שלא הספקנו להיכנס לאף אווירה, אינסטרומנטלית או ביתית.

____
1 על פי קצב התקצרות משך הלידות, אם תהיה לידה נוספת, נבקש שוער כדורגל ולא דולה.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298199
אה, ניחשתי תגובה 298097
אני אזמין מה שאשתך מזמינה.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298378
לא בדיוק. אם תהיה לידה נוספת, כדאי לרשום את הילד לתיכון הולם עוד בזמן ההריון.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298091
רגע, אתה קורא "חומר טוב" לזריקות זירוז? פיטוצין גורם לצירים כואבים בצורה בלתי אפשרית. מה טוב בזה?
המציאות דרך השיווק הדולאי 298095
עם מספיק אפידוראל שום דבר לא כואב.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298097
ברור, פיטוצין מחייב אפידורל בצורה די אוטומטית. אני פשוט מנסה להבין למה הוא קורא דווקא לזירוז ''חומר טוב'' (מילא אם היה מדבר על הטשטוש).
המציאות דרך השיווק הדולאי 298104
יקירתי, לידה מחייבת אפידורל בצורה די אוטומטית.
המציאות דרך השיווק הדולאי 298130
בלידה ההיא, בסוף בסוף, כשהגיעו צירי הלחץ, הם היו קצרים וחלשים וליולדת כבר לא היה כח ללחוץ בעצמה. המילדת אמרה את מה שאת אמרת, שאין פיטוצין בלי אפידורל, אבל אחרי שעה של פתיחה מלאה ללא התקדמות, הוחלט בהתיעצות עם הרופאה ואיתנו לנסות מינון מינימלי של פיטוצין, מה שהביא לסיום הלידה בתוך כעשרים דקות ובלי כאבים חריגים ביחס למצב שקדם לכך. כלומר, זה לא ממש אוטומטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים