 |
|
 |
||
|
||||
 |
צורת הזוגי בעברית היא לפי צורת היחיד: "קומתיים, שעתיים, נקודתיים" ולא "קומותיים, שעותיים, נקודותיים". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ''קומתיים'' וגם ''קומותיים'', כשם שאפשר גם ''נקודתיים'' וגם ''נקודותיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם ''שלוש שקל'' ואפשר גם ''שמונה עשרה'' עם קמץ בנו''ן. אלא שבדיוק כמו ''קומותיים'' ו''נקודותיים'' - אלה שגיאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה לא שגיאות, ואני אשתדל למצוא לך אסמכתה (אין כלי מלאכתי עמי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בובות שתים, בובותים, צילי וגילי עמי פה" (חיים נחמן ביאליק). בזמן האחרון אני נאלץ לצאת, שוב ושוב, להגנת חופש השפה ב"אייל", מפני דקדקני-יתר ומחמירים ללא טעם... * אפשר לכתוב "אמנות" גם בכתיב מלא ("אומנות") * אפשר (ורצוי) לכתוב "זכרונו לברכה" ולא רק "זכרו לברכה" * אפשר (ורצוי) לקצור "דוקטור" לד"ר ולא לדר'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודון ומיץ, הדיון הלשוני ביניכם על אזורי הספר (פא קמוצה) של העברית מעניין (והשורה על ''צילי וגילי'' המזכירה נשכחות כבר שווה את כל העניין). ולכן יהיה נחמד אם לא תחמיצו הזדמנויות ראויות נוספות לדון בלשוננו המתחדשת הן מצדו הטהרני של המתרס והן מצדו המתירני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אומנות'' - זוהי כבר מילה אחרת (עם שורוק), בעלת משמעות שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אומנות עם חולם מלא היא בעלת אותה משמעות בדיוק. הבעיה העיקרית בכתיבת אמנות עם קמץ קטן היא הנטייה שכתיבה זו מטפחת בקרב קוראי העברית להגות את המילה כאילו מדובר בקמץ רגיל (amanut). זוהי, כמובן, הגייה שגויה, למרות שגם אני נופל כל הזמן בפח הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשלוש הנקודות שאתה מביא אני (כמו גם המילונים העבריים, למיטב ידיעתי המקצועית-למחצה) מצדד בעמדתך. באשר לשורה של ביאליק, אין היא כשרה כהוכחה בעיני, משום שעומדת לביאליק הגנת הרשיון השירי, ובהחלט אין זה המקום היחיד בו כופף ביאליק את השפה לצרכיו המצלוליים. אני מסכים עם הארנב, שיש לכתוב ''נקודתיים''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מסכים איתך: גם בהסכמה עם 3 הנקודות של הליברלי, וגם בשלילת ביאליק כהוכחה למשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר אנחנו שם, ירדן ואנוכי תוהים: מה החוקיות, אם בכלל, לריבוי מילים (קצרות) המסתיימות ביו"ד? התחלנו מ"מעי - מעיים", כי עלתה ההשערה שמי שטבע את המונח נסחף קצת עם הזוגיות בגוף האדם (עיניים, אוזניים, שפתיים, אז שיהיה גם מעיים, קרביים). מתברר כי לרבים מהמילים הללו אין ריבוי שאינו זוג: מה הריבוי (הכללי) של עין? של אוזן? ושל מעי? חשבנו על "מעים", אבל... דלי - דליים (וגם גדי - גדיים) כלי - כלים צבי - צבאים צי - ציים פרי - פירות נהי - ? ... והחוקיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתשובה בגוף השאלה: אין חוקיות. אולי צורת הרבים אומרת משהו לגבי התקופה שבה הגיעה המילה לשפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ברור -- צורת הריבוי ה''רגילה'' היא צורת הריבוי של ''זוג''. וזה קצת מוזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שעלה בראשי הבוקר בזמן טיול בשמורת נחל תנינים: איפה יש בכל בית מי אפסיים? באסלה (00) כמובן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לשמוע על התרשמותך מעבודות הפיתוח ורמת השירות בשמורה, כחלק ממעקב שאני עורך אחרי פעילותה של רשות הטבע והגנים. (אפשר גם במייל, אם לא מתאים לך להרחיב את הנושא באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להעיר על עבודות הפיתוח משום שלא הייתי בשמורה מזה שנים רבות; באופן כללי המצב בשטח נראה מצויין. רמת השרות גם היא מעולה. הבנתי כי העבודות במקום ממשיכות, ובעתיד (בעוד כשנה-שנתיים) יסתיים שחזור מלא של אחת מטחנות המים, שתוחזר לפעולה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |