בתשובה להאייל האלמוני, 02/05/05 10:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אי מתן אשרות כניסה לכל תאילנדי שמבקש אותן פוגע קשות בפרנסה שלו. אני לא חושב שכדאי להכנס שוב לשאלת האחריות לסחרור ''טרור-סגר-סבל'' או ''סגר-סבל-טרור'', משום שאינני מאמין שיש למי מאיתנו מה לחדש (אבל אתה מוזמן להפתיע אותי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איננו אחראים על התאילנדים. אנחנו כן אחראים על התושבים הפלסטיניים שבשליטתנו הצבאית/אזרחית. ל"סחרור" אתה חוזר, תוך כדי התחמקות מהטיעונים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו התחמקות? אתה טוען שההחלטה הספציפית נקבעת ע"י אלה שמוסמכים לקבוע אותה בזמן נתון, ושעשוי להיות הבדל בין מה שמחליט שרון לבין מה שהחליט פרס? אני נוטה להסכים. לעומת זאת, אני לא חושב שתמצא הרבה הבדלים בעניין העקרוני של הטלת סגרים מחוסר ברירה אחרת. זה מצויין להגיד שכדאי שיהיה מודיעין טוב, אבל כדי שזאת תהיה טענה בעלת משקל צריך להראות שלא נעשים מספיק מאמצים בכיוון הזה, ובמקומם בוחרים בצעד ה"פשוט" של הטלת סגר. לפי המעט שאני יודע, דווקא נעשים הרבה מאמצים להשיג מודיעין טוב , אלא שהוא אינו מספיק. עניין אחר הוא השאלה אם לגיטימי להשתמש בסגר גם כסוג של ענישה קולקטיבית על ציבור שלם, ועניין שלישי הוא השאלה אם נזקו של הסגר לטווח ארוך עולה על תועלתו המיידית. שם יש מקום לטיעון שלך על עידוד "המפגע הבא" וזה בדיוק הנושא שאין לי מה לחדש בו, מלבד להעיר ש"מפגע" הוא מילה קצת רכה מדי לטעמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |