בתשובה למר מור, 25/07/01 13:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי זה הולדן? תשמע, אני יודע מה אני רואה מסביבי - אנשים מלאי שנאה, עם רצח בעיניים, מסתובבים ברחוב ומתנהגים, כאילו כל נמלה קטנה היא סוכן של חמינאי, לפחות, וכל ציפור-שיר היא שד, הבא עליהם להכחידם. האנרגיות השליליות זורמות כמטורפות ברחובות ערינו. ואם רק שואלים אותם, מה עובר עליהם, מיד יצווחו לך, שיכורים כתרנגולות ערב הקטיף, "ערפאת! ערפאת!" רואים מישהו עם שלט בעד אהבה - "ערפאת!" "ערפאת!" תמהני - האם האהבה בעולם הינה סוכנת של ערפאת?? במקצועי, אני מוכר את סיפורי - רומנטיים כהומוריסטיים כרציניים - ואת שירי - רומנטיים כרומנטיים מאד... - לאנשים ברחובותיה של רחובות עירי ושל תל-אביב. והנה דבר מעשה שקרה לי... עומד הייתי בפתח ספריית "בית אריאלה" בת"א, והצעתי את שירי לאיזו גברת אחת, והיא שאלה, "על מה הם?" עניתי לה, בחיוך סימפטי, "על אהבה ועל תקוה לעתיד". (שימו-לב בבקשה, שלא הזכרתי את המילה "שלום" - שהיא, כידוע, מעוררת חלחלה בישראלי המצוי עוד יותר מן המלה "רצח" או "נאצי". למלה? לפסיכיאטריה פתרונים.) אוה, ואגב - עוד פרט אחד: למותר לציין, שבעבודתי אינני מזוהה פוליטית עם שום-דבר, ואני לבוש בצורה "אובייקטיבית" לחלוטין... שמעה זו "אהבה" ו"עתיד" - מיד זינקה כנשוכת-עכביש והחלה לצווח כברווזה היסטרית, "מה? שמאלני?!? אתה שונא יהודים!!" - וכך, בלא שניתנה לי האפשרות להשחיל ציוצון, הפכה אצלה המילה "אהבה" למילה "שנאה". מדהים לא? אורוול היה מרגיש חת'כת דה-ז'ה-וו פה, אין מה לומר. אם-כי זה אינו חדש. נו, מה תאמרו לזה? דני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא נכונה. בגלל מקרה פרטי אחד של גברת היסטרית, אתה מכליל על כל הימנים? בלי שביררת האם היא בכלל ימנית מלכתחילה? נו, באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהיא מתימטית. נכון, אותה פסיכית היתה מקרה יחיד. אבל, גם אם ברמה פחותה יותר, נתקלתי בדברים דומים כבר עשרות רבות של פעמים - אין, האנרגיות השליליות שזורמות מאנשים זה זוועה. אתה פונה לאנשים בחביבות, ובדברים שאין להם שום קשר לענייני דיומא, והם מביטים בך כאילו ניסית לרצוח אותם. ובהזדמנויות בהן אני עומד עם שלט "אהבה", "שלום" וכו' כזה או אחר - אחת לחמש דקות בממוצע אני חוטף איזו קללה רוויית-שנאה. אחת לשעה - מישהו אחר מאחל לי ולחברי "עוד עשרה יגאל עמיר". ולמעלה מתשעים אחוז מהיתר סתם מביטים בנו, בשנאה חולנית. אוה, ואגב: אם אני רואה הפגנה של מועצת יש"ע, או "בני עקיבא" - להגיד לך משהו? אינני שונא אותם. על-פי הרציונל הפוליטי המעוות שלנו פה, אמור הייתי, אבל - לא. בעיני אדם הוא אדם - גם אם הם טועים, לדעתי, ובגדול. בכל "מפגשי ההידברות", יעני, שבהם נכחתי בשנים האחרונות, השמאלנים החילוניים "קיבלו" את הדתיים-הלאומניים והחרדים - מעולם לא להיפך! מעולם לא. ונשבר לי מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי להבין את הטיעון שלך. אתה טוען, שבגלל שאנשים צועקים אליך ברחוב ומתייחסים אליך בזלזול בגלל שלט של "שלום" ו"אהבה," המסקנה היא שהימין הוא נוטף ארס ובעל ויבראציות שליליות. נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה להציק, אבל אם אני הייתי רואה מישהו עומד ברחוב עם שלט שכתוב עליו רק "אהבה" או "שלום", הייתי חושב שהוא די דביל. מה, בדיוק, אתה חושב להשיג בפעולה זו? מילא, השירים שאתה מוכר, אפשר להגיד שזה למטרות פרנסה (מישהו קונה?) - אבל השלט? בשביל מה זה טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
But I'm not the only one...
I Hope someday, You'll join us... And the World shall be <and Love> as One |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. אני אמנע מלאחל לך את גורלו של אותו חולם ראשון, ברשותך. וההיפים לא היו האנשים המבריקים ביותר בעולם, מבחינת ההגות שלהם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה אינטליגנטית ומאד לא אלימה. ''זה שאמר את זה לפניך נרצח''. עורכי אתרים לא היו האנשים הרגישים ביותר בעולם, וגם לא תמיד החכמים ביותר... גסי, דווקא בעד ההיפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגנון הכתיבה שלך הזכיר לי את גוגל וגם קצת את דוסטוייבסקי... סחטיין... עכשיו, זה שהזקנה ה(לא כל כך)חביבה התחילה לצעוק לשמע המילה "אהבה" נשגב מבינתי... אבל זה לא אומר ולו דבר אחד על הימנים... בדיוק כפי שזה לא אומר כלום על זקנות ועל נשים ועל ישראלים ועל בני-אדם ועל כל קבוצה אחרת אליה היא משתייכת... (ושוב נחזור אלי לשם הפרכת הטענה בלבד) אני לא חדור שנאה אני דווקא מאמין באהבה, ואני אופטימי לחלוטין... אפילו קצת יותר מדי (עד לגבול האפתיות אפילו). וכעת אעזור לסכם את שתי הטענות שלנו, בשביל כך אני נסוג קצת מדיעותיו וקרב מעט אל דעותיך כשם שמשא ומתן אמיתי אמור להיות... אני מקווה שתסכים איתי. הימנים כולם עצבניים וחדורי-קרב והשמאלנים כולם פרנואידים ומעופפים.... ובכך לדעתי סיכמנו את כל עם ישראל... נו, מה אתה אומר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי ש"כל" זה או "כל" הוא... פשוט תארתי את תסכולי המחריד מן הרחוב הישראלי - עלק, אני עומד ומציע לאנשים שירים על אהבה וסיפורים רומנטיים, קומיים ועוד על-מנת לשמח את לבם, אני עומד עם שלטי אהבה ושלום בגלל שזה קורע לי את הלב לראות שאנשים - וילדים ביחוד - נפגעים (ולא משנה כרגע מאיזה מוצא-לאומי... ילד הוא ילד), ומה התגובה שאני מקבל? קריאות-שטנה ומבטי-שנאה... טבעי שארגיש זיפת? ואגב - תודה על ההשוואה לגוגול... :-)) האהוב עלי ביותר באמת. אני תמיד אוהב ושמח לדיאלוג. עם כל אדם. שלך, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע מרכולתך על מנת להרוויח כסף ואולי הכרה. אגואיסטי. לגיטימי. קפיטליסטי . אל תתעטף ברעש לבן שכביכול אתה עושה טובה ורוצה לשמח [בעיקר] מישהו. אין בינך, בנקודה זו, ובין שתדלני הטפילין ולו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכל אחד צריך להתפרנס ממשהו, לא ? ואם בדרך זה יכול לגרום למישהו אושר או הנאה, מה טוב מכך ? אבל בלי קשר... העקצנות שלך ממש מתאימה לישראלי הממוצע, ואני גם כישראלי מצוי, ממש אהבתי אותה דווקא... תמשיך עם העבודה הטובה ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולדן קולפילד הוא השם של הדמות הראשית בספר ''התפסן בשדה השיפון''... ממליץ בחום. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |