בתשובה לאורי פז, 28/04/05 1:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התפיסות המעוותות שלך את האדם החילוני לא מפסיקות להפתיע אותי. תתבגר כבר. (דובי, שלא ראה את אינסטינקט בסיסי) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לבינתיים אני הוא זה שמנסה לחלוב ממך לשווא את התפיסות הישרות של האדם החילוני, משום שאני דווקא יוצא מנקודת ההנחה שישנם כאלה ואשמח להתוודא אליהן. הגם שאני מצפה להבהרותך בכיליון עיניים, עד כה אלה מענו לבוא, ונמצאתי יגעה לריק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בינתיים אני הוא זה שמנסה לחלוב ממך לשווא את התפיסות הישרות של האדם החילוני, משום שאני דווקא יוצא מנקודת ההנחה שישנן כאלו ואשמח להתוודע אליהן. הגם שאני מצפה להבהרותיך בכיליון עיניים, עד כה אלו מיאנו לבוא, ונמצאתי יגע לריק". אחרי 15 שנים בארץ, אפשר לצפות מבוגר בי"ס למחוננים העוסק בכתיבה עיתונאית לרמה טיפה יותר גבוהה. ניחא, לא כולם מוכשרים; לעומת זאת, אם אתה בכנות מנסה "לחלוב" משהו, הייתי ממליצה בחום על שינוי נימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבוקר השתתפתי באורגייה עם בחורות וגברים בכל הגילאים. לאחר מכן הלכתי ושדדתי תיק מזקנה, מעשה שהתגלה כמאוד משתלם. במהשך היום הלכתי והצתתי כמה בתי כנסת, הם סתם מפיצים תועבה לא רציונלית. אחרי שסגדתי קצת לתמונות של גולד ודוקינס ורקדתי ריקודים שבטיים מסביב לספרייה העירונית, הזרקתי כרגיל מעט הירואין וקראתי את מוסף הספרות של עיתון הארץ. את היום המצויין סיימתי בהפגנה של בל''ד למען הקמת מדינה דו לאומית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי יום רב פעלים כזה אני מופתעת שיש לך עוד כח לכתוב לאייל. אני רק מקווה שכתבת קודם למשטרה את כל הפרטים, ואתה לא מטיל עלינו הלשנה או שותפות לדבר עברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתי הספקת לזלול כמה חרדים לתיאבון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי בשעת הלילה הקטנה (2:08) ואת מצפה ממני לרמת דיוק לשונית וניסוחית יותר גבוהה? אין לך ככל הנראה שמץ של מושג אילו טקסטים מובאים לידי בידי עיתונאים לשם עריכתם למכבש הדפוס התקשורתי. תדעי לך שבאופן כללי, העיתונאים אינם יודעים לכתוב, בקושי יודעים לשאול את השאלות הנכונות במקומות הנכונים. העורכים שמאחורי הקלעים הם אלה שאת נהנית לקרוא במאמרי העיתונות הכתובה. פרט לעיתונאים מוכשרים באמת, שלצערינו הולכים ומתמעטים מאיתנו. ==> "אחרי 15 שנים בארץ וגו'." תרשי לי לצטט לך מדבריו של יורם טהרלב שכתב לי בעקבות רשימת הביקורת שפרסמתי לפני שנתיים על ספרו "שמע בני", בין השאר כך: "...מסתבר שכולם עוד פתוחים ללמוד... ואני – נהניתי מאוד מהעברית שלך, אחרי 13 שנים בארץ!". כמובן שיש הבדל עצום בין כתיבת רשימה לשם פרסום לעומת כתיבת טוקבק מרגע לרגע. כמה זמן אנו כבר יכולים להרשות לעצמנו לעבור על ולערוך את עצמנו כאשר בסה"כ בא לנו להתבטא בחופשיות ולהביע את עצמנו ועמדותינו בסוגיות הבוערות כאן. ואילו על רשימה לפרסום, אנו משקיעים ועמלים הרבה יותר, וכמעט שאף פעם לא מתעייפים ובכלל לא גומרים, גם אם הרשימה כבר פורסמה אנו עוד משפצים אותה במחשבותינו. יחי ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני מצפה ממך? לא, "רמת דיוק ניסוחית ולשונית" גבוהה לא ראינו ממך אף פעם, לא בשעות הקטנות ולא בגדולות. אני מתקנת אותך מדי פעם כדי שאולי תלמד משהו, לא כדי שתמלא שלוש פסקאות בתירוצים. אפשר להתנסח היטב גם בשתי דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכרת, עברית אינה שפת האם של א''פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 296589. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הערותייך למר פז הן ממניעים דידקטיים, למה לא תעשי זאת בדואר? מחיר הבולים באינטרנט ירד פלאים לאחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך גיסא, מחיר האינטרנט בבולים מרקיע שחקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה, "האדם החילוני". החילוניות היא פשוט שלילת הדת, ומכאן שכל חילוני שונה בעמדותיו ודעותיו ממשנהו. אני יכול לתת לך את עמדותי האישיות שלי, אבל בינתיים לא עושה רושם שאתה מקשיב לבני שיחך, אז קשה לי לראות טעם בכך. (ולמתקנת: אני לא בוגר של בי"ס למחוננים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל שזה נראה, המתקנת, שתגובתה הופנתה לאורי פז - באמת התכוונה לא אליך אלא אליו, ולפי עדותו גם הוא עוסק בכתיבה עיתונאית (וגם, לעדותו, למד בבי''ס למחוננים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה היא תמיד חייבת להיות כה שלילית (שלילת הדת, למשל), מה היא בחיים לא תוכל להיות חיובית-עצמאית? זה אולי מעיד על תכונה מסוימת של חסידיה, אתה לא חושב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החילוניות היא בהחלט מאוד חיובית *ומאוד מאוד* עצמאית. למשל, החילוניים לא מרגישים שום צורך לנדנד לדתיים שלא יהיו דתיים - הצורך לנדנד קיים רק מן הצד הדתי, כפי שהפעילות שלך כאן מוכיחה. אין "טנק חילונים", יש רק "טנק חב"ד". אין חילונים שעוצרים דתיים ברחוב כדי להמליץ להם על ספרי ברטראנד ראסל - יש רק צעירים דתיים-חרדיים מכל מיני פלגים, שעוצרים אנשים כדי שיניחו תפילין. אין צעירות חילוניות שעוצרות נשים חרדיות בתחנה המרכזית כדי לספר להן שאנחנו כבר במאה העשרים ואחת, ושאף אחת אינה צריכה להיות שפחה חרופה של אף משפחה - יש רק צעירות דתיות (חביבות) שעוצרות נשים חילוניות בתחנה המרכזית, בתחנת הרכבת ובכל מיני מקומות, כדי להגיד להן שידליקו נרות שבת. לפני כמה זמן אתה כתבת כאן למישהי שאפשר ללכת למקווה ולבקש שהבלנית לא תתערב, וכדוגמה הבאת את אשתך. לצערי, גילית אופטימיות מוגזמת. אשתך היא אשה נשואה דתיה המגיעה למקווה מרצונה החופשי, ומה שהיא עושה שם, זהו עניינה הפרטי. לעומת זאת, כאשר צעירה חילונית מגיעה אל המקווה וברור לקלפטעס שם שהיא מגיעה רק בגלל החתונה - אם היא מתחילה לצייץ שהיא לא רוצה את התערבות הבלנית - עושים לה בעיות *ועוד איך*, בעניין מתן האישור לרבנות - עושים בעיות עד צאת הנשמה!! אין אף חילונית שמכריחה דתיה/חרדית להתרחץ במקום שאינו רצוי לה, תחת עינה הפקוחה של הפרוורטית התורנית שתשגיח שהיא תחטט בדיוק לפי הכללים באף ובק*ס. את זה - אך ורק נשים דתיות עושות לבחורות חילוניות. אין גם אף חצוף מגעיל חילוני שיגיד לבחורה (או לזוג) במקרה כזה - "אז אל תתחתני, הרי את בין כך חילונית, אז בשביל מה לך להתחתן..." - בשביל החוצפה המגעילה הזאת יש לנו אותך, דתי שמדבר אל חילונים ובייחוד קופץ כמוצא שלל רב ומתלבש על הווריד של דובי, מאחר וזה, בעוונותיו הבלתי נסבלים - באמת העז והתחתן, ועשה את זה ברבנות. בקיצור ולסיכום הנושא - הצורך להיטפל כדי לאשש את קיומך קיים אצל דתיים ואינו קיים אצל חילונים. האדם החילוני הוא עצמאי ואינו שלילי כלל. מה שהוא שולל זה את ההיטפלות - *הרבה* יותר מאשר את הדת עצמה (וכבר כשראיתי את ההגדרה של דובי בפעם הראשונה חשבתי שהיא מוגזמת ומוטעית. בניגוד לדת, החילונות היא אורח מחשבה ואורח חיים מתקדם ותרבותי, ואינה "שלילה..."). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החילוניות מעצם הגדרתה היא שלילה. אבל החילוניות אינה עומדת בפני עצמה לעולם. עצם ההגדרה של אדם כ"חילוני" היא אך ורק אל מול קיומם של אנשים דתיים. אילולא היו דתיים, מן הסתם לא היה צריך להגדיר אדם כ"חילוני" (ההפך, אגב, הוא לא נכון, ואולי זה מעיד על תכונה מסוימת של חסידי הדת, אתה לא חושב?). להגדיר אדם כחילוני משמעו רק שבעגלה שלו אין אף שק של דתיות. אבל העגלה של כל חילוני מלאה בהרבה שקים אחרים, של פילוסופיה, של מדע, של תפיסת עולם. יש כל מיני שקים שנמצאים בכל מיני עגלות של כל מיני חילונים. לכל סוג של חילוני יש שם נפרד (אתה, למשל, אוהב לכנות את החילונים אקזיסטנציאליסטים, אבל זה רק סוג אחד שלהם), כשם שלכל סוג של דתי יש שם נפרד (יהודי אורתודוכסי, נוצרי קתולי, מוסלמי שיעי, אורי פז...). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |