|
המדינה צריכה לשאוף להקטין למינימום את כמות החיים שאובדים (כשזריקת חף מפשע לכלא מהווה גם היא אובדן), ברור שהיחס לא יהיה 1:1 משום שזיכוי אנשים שיש ספק לגבי שאלת אשמתם לא תגרום לעליה פרופורציונלית בכמות הרציחות (לא כולם יחזרו לרצוח, הפגיעה בהרתעה היא שולית, גם היום משטרת ישראל תצליח להרשיע אותך רק אם תטרח להשאיר שובל דם עד הבית), כמו כן חשוב לשמור על אמון הציבור בשיטה, אחרת יעילותה תיפגם (הווה אומר לא להרשיע סתם). ביחס המדובר עדיף יהיה להרשיע חף מפשע עם מאה אשמים מלשלח את כולם לחופשי, למרות שזה כמובן חטא שלא יכופר כלפיו (גם לשחרר רוצח זה חטא שלא יכופר). לדעתי הדבר נובע מהציווי הקירקגורי, כשם שאדם יראה בהרצחו אופציה גרועה לפחות כמו מאסר על לא עוול בכפו, עליו לבחור באופציה זו בהנחה שכולם ינהגו כמוהו. מה לגבי משטרת שוקחופשי ? תחרות בין תחנות משטרה על לכידת הפושעים, כאשר התקציב מתחלק ע"פ הישגים ? הציבור בוחר איזה תחומים יאכפו וכמה יקבלו על כל פושע, כמו גם האפשות שהמשטרה תממן חלק מתקצביה ע"י מלחמה בפושעים אמיתיים (ולא דוחות חניה).
|
|