|
||||
|
||||
אתה בוחר להסתכל על הבעיה בפרספקטיבה צרה ומתעלם מכמה דברים. למשל, אתה מניח שדרך ההתמודדות היחידה היא "סילוק" או "החלפה" (וזה נכון אולי במקרה של פוליטיקאים) ומכיוון שאי אפשר להחליף אנשים פרטיים או תאגידים*1* מסיק שהמצב טוב יותר כאשר האזרח עומד מול הממשלה. לי נדמה שישנן עוד דרכי התמודדות. אתה גם מיפה את המציאות הממשלתית מעבר לסביר. האם משרתו של ראש רשות הגנים תלויה בכמות האנשים שהוא מעצבן? אז איך מסבירים את ג'ו בראל? הניהול הכושל של משק המים ע"י מקורות ועוד מחדלים לרוב עליהם איש לא נושא באחריות? זה נכון, ב*תיאוריה*, הציבור מפקח על המוסדות הציבוריים באמצעות נבחריו, אבל נדמה לי שגם אתה שמת לב שבמציאות הדברים נראים מעט אחרת. לסיום, אתה מציג גישה מקובלת לפיה בעלות פרטית היא "בעיה" משום שאין לנו שליטה על גורמים פרטיים אבל הדוגמאות שאתה מביא רומזות דווקא על ההיפך. מאחר ו"טובת הכלל" היא פיקציה, אין כל פלא בכך ש"טובת היזם" עולה עליה תמיד. המסקנה המתבקשת בעיני היא דווקא וויתור על הפנטזיה של "טובת הכלל" והפיכתה לרכוש פרטי. אילו "פז" היו נדרשים לשלם עבור זיהום המיים של פלוני ואילו מייבשי ים המלח היו נדרשים לשלם עבור פגיעה באותו מקום כאטרקציה תיירותית היינו יכולים להגיע לאיזון טוב בהרבה בין השימושים השונים שיש לנו במשאבים הללו. אגב. א. את ים המלח יבשה הממשלה באמצעות שאיבה מהכינרת, למיטב ידיעתי זה לא קשור במפעלי ים המלח ובכל מקרה, מאחר ומפעלי ים המלח היו מפעלים ממשלתיים עד לפני כמה שנים ומאחר והיבוש הוא כבר עובדה שרירה כבר הרבה שנים, לא ברור לי מה אתה רוצה מהאחים עופר בעניין זה. ב. צריך הרבה חוצפה כדי להגדיר את ההיצע המחורבן בתחום הבנקאות בישראל כתולדה של מדיניות לסה פר. אני די בטוח שאתה יודע זאת בעצמך. מה שהופך את האזכור הזה לתמוה ביותר. *1*שלצורך הדיון צברו את רכושם כדין ואינם עוברים על החוק. |
|
||||
|
||||
אוי, אני לא רוצה להגרר הנה. ראה את הודעתי מלמעלה כהצבעה על מה שנראה לי מוקד הויכוח, בלי כוונה ליטול בו חלק פעיל מדי. |
|
||||
|
||||
מתוך ראיון עם עזריה אלון, מייסד החברה להגנת הטבע: מה הוא לדעתך האיום החמור ביותר על איכות הסביבה? תשובה: כסף. אנשים שלווים כסף או גונבים אותו באים עם רעיונות נשגבים והורסים כל חלקה טובה. המאבק נגד הפוגעים באיכות הסביבה הוא כמו נגד הידרה... תקח למשל את חברת הפוספטים שכבר הרסה שני שדות, את שדה אוריון ואת שדה צין, והם משתלטים על שטחים פתוחים בנגב והורסים הרס טוטלי... ווינט: אחד המאבקים הגדולים לשמירת טבע שמתחולל בימים אלו הוא המאבק בתוכנית 'שדה חצבה מערב' אותו מכנים הגופים הירוקים "המאבק להצלת 'ארץ בראשית"'. ביום ראשון הקרוב (12 בדצמבר) יקיימו שם המתנגדים לפתיחת מחצבה באיזור טיולים ללא תשלום ועצרת מחאה. "תוכנית "שדה חצבה מערב", העוסקת בהקמתו של אתר לכריית פוספטים באזור הנמצא דרומית למכתש הגדול, שגבולותיו הם נחל צין ושלוחת צלמון בצפון, נחל חווה במערב, נחל נקרות בדרום וציר המעיינות במזרח. זהו אזור בו השתמר עדיין בשלמותו נוף קדומים-פראי, מבותר בקניונים, משופע במצוקים גבוהים ועשיר בערכי טבע, נוף והיסטוריה. בלבו של אזור זה עוברת"דרב אל סולטן" (דרך שלוחת צלמון) - אחד מנתיבי הבשמים הנבאטיים, שהורחב ושופר על ידי הטורקים." |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |