בתשובה לעוזי ו., 25/04/05 20:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"...ערב קבלת ההחלטה, פרסם ד"ר אילן פפה, מאוניברסיטת חיפה, קריאה נרגשת בעיתון הגרדיאן, להצביע בעד החרם." להצביע בעד החרם זו לא תמיכה בו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסח מחדש את התגובה לשאלה של דובי: תמיכה של עובד בחרם נגד המוסד בו הוא עובד, היא (לדעתי) לא עילה סבירה לפיטורין. השתתפות פעילה בחרם כזה (נגד כל מוסד שהמוסד לא החליט להחרים) היא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל המעשי, במקרה זה, בין תמיכה להשתתפות פעילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל המעשי הוא שתמיכה אינה אקט מעשי, ותמיכה פעילה היא כן אקט מעשי. (דוגמאות לתמיכה פעילה בחרם: סירוב לשפוט מאמרים; סירוב לקבל סטודנטים; סירוב להרצות בכנס; אי-הזמנה של דוברים לכנס. כמובן שבחלק מהמקרים אפשר להחרים בחשאי, בלי לנמק את הסיבה ברצון להחרים. אבל בעיני אחת החובות הראשונות במעלה של אקדמאי היא להפעיל שיקול דעת מקצועי בעניינים אקדמיים, ואם הוא מצהיר על נימוקים לא ענייניים, שיפוטר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני אתמוך בחרם של לקוחות על החברה בה אני עובד, אני אפוטר ובמקרה הטוב לא יתבעו אותי על כל הנזקים. תמיכה בעל פה במסדרון לא נחשבת, אבל מאמר בעיתון שהלקוחות קוראים - יחשב כעילה מספקת להשלכתי מכל המדרגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. זה אחד ההבדלים בין קביעות במקום עבודה פרטי, לבין קביעות אקדמית (שאחת הסיבות העיקריות לה היא הגנה על חופש הביטוי של חוקרים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי את ההבחנה. ובכל זאת אשמח לראות אותו מושלך מכל המדרגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שיפוע לא מתון בכלל מהשער של אוניברסיטת חיפה עד רחוב אבא חושי. זה יספק אותך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הסטייה מהנושא: תגידו, איך מבטאים "פפה"? (במקרה גיליתי לאחרונה שתמיד הגיתי לא נכון את שמו של פולקה ברנדוט. זה Folke). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נראה לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. פאפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מהעניין העקרוני, זו תהיה גם שגיאה פרקטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פפה לא סתם תומך בחרם, הוא ממארגניו. וארגון חרם הוא סוג של השתתפות פעילה בו. אבל אני מסכימה שעדיף לא לפטרו, כדי לא לשחק לידיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשיא אוניברסיטת חיפה קורא לד"ר פפה להתפטר, אבל מתנגד לנקיטת אמצעים משמעתיים נגדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנימה אישית יותר, יצא לי לראות את ד"ר פפה מתראיין בתוכנית של לונדון וקירשנבאום, ואני חייב לציין שבשנותי באקדמיה לא יצא לי לראות אדם שכל-כך קשה לו לענות על שאלות פשוטות. רחמי נכמרים על הסטודנטים שלו (או שאולי להם הוא עונה לעניין?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לספר קצת מה שאלו אותו בראיון - ואיך הוא הגיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי ששאלו אותו ''האם אתה מרגיש שהובסת,'' כשנראה היה שיש מחאה הולכת וגוברת על החרם האקדמי הזה. הוא התחיל לענות תשובה ארוכה ופתלתלה, וירון ומוטי כל הזמן נאלצו לקטוע אותו באמצע, כי הוא לא טרח להגיע לנקודה. (משהו בסגנון של לספר את כ-ל ההיסטוריה של המקרה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להודות שזה מזכיר לי, בעצם, שפעם פגשתי אותו - התיאור התאים לו גם אז. אני מהמרת שגם בהרצאות הוא כזה. מה שמעניין אותי זה אם גם בתוכנית הוא היה באותו אגו-טריפ מהמם שתפס אותו כשהתראיין ל''הארץ'' לפני חודש-חודשיים. את המגלומניה הוא דווקא לא כל כך מראה בפגישות פנים אל פנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהוא באגו-טריפ, אבל האמת שאחרי כמה דקות פשוט עברתי ערוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה באחד מימי שישי, לא? עוד סיבה להעביר ערוץ. הם מספקים תוכנית נהדרת בימי השבוע, אבל לצפות בה גם ביום שישי זה קצת יותר מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |