 |
|
 |
||
|
||||
 |
אזהרה: זה לא מעניין. יש לי עץ לימון בגינה. אני שותה המון תה, גם בקיץ. הכי אני אוהב: תה עם לימון - עם מיץ של חצי לימון - ליתר דיוק. את הגרעינים שהתבשלו בתה הרותח אני אוהב לפצח, ולאכול את תוכנם המר. עץ לימון שלא שוחה במים דוגמת שדות האורז בסין הרחוקה מניב לימונים יבשים שלא יצלחו לדבר - ופחות מכל למיץ לימון. אני מצהיר בזאת שאת עץ הלימון האהוב אני אמשיך להשקות, אם כי את הדשא אני מוכן להזניח (הוא די יבש ממילא). למען האמת, אני שונא להשקות את הגינה - זה מאוד משעמם (אין לנו ממטרות). כל מה שאמרתי למעלה הוא שלמען נוחותי ורווחתי הפרטית והאנוכית אני אמשיך לבזבז מים יקרי המציאות (יצא לי לא מזמן לקרוא חלק מספרי dune, אז לי אף אחד לא יכול להגיד שאני לא יודע מה זה מים). כי צריך לזכור שמדובר פה בעניין של סדרי גודל: העץ שלי בגינה צורך אולי אחד חלקי מאה מיליון (אין לי מושג כמה באמת - כנראה פחות) מהמים של המדינה. מה זה משנה? אם כולם יגידו כמוך אז לא יהיו מים, האיילים רוטנים להם - ואני אומר: עד שלא יהיה מחסור, לא תהיה רווחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עץ לימון לא טוב להשקותו הרבה. מכיוון שאם אתה מרבה בהשקייתו, פרותיו אמנם מלאים יותר בנוזלים אך חמוצים פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני. אני אזכור את זה. אגב, לאור מצוקת העץ כבר התחלתי לחתוך ולגרד את לימוניו הצחיחים ולשים אותם בתוך כוס התה - פתרון טוב וחמוץ (אולי יש לזה קשר לעונה - לדעתי יש סיכוי שהם פשוט בוסריים). הנה תרומתי הצנועה למשק המים - הסברתי לאזרח הנבוך איך לחסוך במים בעת צרה. את מה שחסכתי אני אשקיע - בעץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ''הארץ'', לפחות, מדובר כעת על הצעה (שמצריכה אישור פרלמנטרי) לאסור על השקאת מדשאות, ומדשאות בלבד, ועל שתילת גינות חדשות. כלומר - עץ הלימון שלך ממילא אינו מאויים ע''י ההצעה הנוכחית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת אני אכתוב ואכתוב ואכתוב על עץ הלימון שבגינה שלי! (ככה זה כשאתה סטודנט שסיים את המבחן האחרון בסמסטר) (תודה וסליחה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שמתי לב שבחודש האחרון האייל לא היה ער במיוחד, ובמהלך השבוע הנוכחי לפתע נפתחה לה רשימה ארוכה של ''דיונים מתמשכים'', ובכלל באה עדנה אל האייל ביום יומיים האחרונים (שהם הימים האחרונים לבחינות, לפחות בטכניון). כנראה שאני לא הסטודנט היחיד שפורק מתחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נכון. אגב, אל תשים לב אליהם, יש לך זכות דמוקרטית מוחלטת לספר בכל מקום ובכל מצב על עץ הלימון שלך. אבל אנשים אחרים עשויים להתעלם. (הייתי רוצה שכותב "חובת ההקשבה" יהיה מחויב להקשיב לכל זה, אגב. הא הא!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת,אני ממש יכולה להבין את התגובה(הקצת ילדותית) שלך.גם אותי זה מכעיס,גם לי יש עץ לימון, וגם אני ממשיכה להשקות אותו.(גם אני קצת ילדותית).חבר'ה,הבעייה היא הבעיה של המדינה.היא זו שאמורה לדאוג שיהיו לי מים!!!מה ביקשתי,נפט?זהב?מים זה המינימום לחיים, מי יתן לי אותם?המדינה,שהקימה מליון "ועדות בדיקה",שהכינה מיליון תוכניות כאלה ואחרות, להתפלת מים, למיחזור מים ומה לא...פישלה בגדול! אז אני והעץ לימון שלי אשמים? מי יחזיר לי את כל ההשקעה שלי,לאורך השנים, בגינה?מה זה,הפדיחה הזו...? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |