בתשובה ליעקב, 25/04/05 9:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בודאי שיש הבדל. כל סיפור שונה מהסיפורים האחרים. אבל הטענה שלך שההבדל הזה מעניק לסיפור איזה יתרון מבחינת אמינותו היא טענה מופרכת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בא נסכים שאיננו מסכימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איך להגיב, כי אם אסכים איתך הרי שאינני מסכים איתך. יש ברטראנד ראסל בקהל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הנכונה היא: "אתה יכול לספר לי כמה סיפורים ש'תה רוצה, אבל לספר אותי - אפילו לא פעם אחת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתשובה הנכונה היא: תורת הר סיני האקסיומטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הסיפורים האמינים דומים זה לזה; כל סיפור מופרך, מופרך בדרכו שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי מופרך בדרכו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וששתני שההיפך הוא הנכון: כל הסיפורים המופרכים דומים זה לזה. כל סיפור אמין, אמין בדרכו שלו.(1) 1. סתאאם - כ-ו-ל-ם דומים זה לזה תחת הצרנה נאותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ואם כבר פוסטמודרניות, אז ההיפך: תחת הסיפור הנכון, הצרנה נראית נאותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה ''פירמול''- לשים משהו בתבנית או צורה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם כבר פוסטמודרניות"? אתה חושב שטולסטוי שמע פעם על המושג הנלוז הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אכפת לי מטולסטוי? התכוונתי לזאת שכתבה את תגובה 294912 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ההיא... וממנה מה איכפת לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מנסה לסבך אותי? אח"כ יתברר שאני מתנשא ומכליל. אני לא אתפתה לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שעברך מלא מהמורות. ניחא. אז מה איכפת לך מהפוסט מודרניזם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מוצא תשובה שנונה, אז אענה ברצינות: היחס שלי אליו הוא אמביוולנטי. מצד אחד, הוא מנוגד לנטייה שלי לנסות למצוא סדר וקוהרנטיות בתמונת העולם שלי והוא גם מאפשר להחזיק בעמדות שמאוד מעצבנות אותי. מצד שני, יש בו אלמנטים משחררים חזקים, שמרחיבים את החופש שלי. מה איתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתי? אותה אמביוולנציה, סיבות שונות. הוא מרגיז אותי משום שהשפה שהוא יוצר כופה את עצמה על המחשבה במידה רבה. שפה שכשאתה מתרגל אליה קשה לך לצאת מהתכנים שהיא מכתיבה ומצורת הפענוח שלה. והוא חביב עליי משום שנולדתי עם הפנים לכאוס, במובן מסוים, והפ"מ "מקרב" אליי אנשים שאחרת היה לי קשה אתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "נולדתי עם הפנים לכאוס"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאן מופנה, אה, הגב במצב הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל הסדר הטוב, וכי מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי מטאפורה (כמובן) לתחושה שקשה לי לתאר ליטרלית, לפחות לא בקיצור הראוי. נסכם שלא קראת אותה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נשאר סקרן. אבל בסדר. לא קראתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני לא מוצא תשובה שנונה, אז אענה ברצינות'' - אבוי, אל תיפול בפח הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |