|
||||
|
||||
אני מציע לך להתעניין בהיסטוריה של תנועות לאומיות (למשל, הגרמנית והצ'כית). לא רק שהיסטוריה לאומית הומצאה תוך זמן קצר ביותר, אלא שלא הרבה שנים אח''כ אנשים רבים היו מוכנים להקריב את חייהם למען ''האומה'' המומצאת. |
|
||||
|
||||
אני מתעניין. נא ספק את הנתונים. ולא לגבי המצאת עם. גם פה באיזורינו ממציאים עם. אבקש נתונים לגבי אירועים. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג כיצד לענות, כי לא כל טענה ניתנת לרדוקציה לנתונים קשים. ניתוחים היסטוריים מסוג זה מתבססים על פריסת התמונה ההיסטורית גם פנורמית וגם לאורך ציר זמן, ועל הבנה שנוצרת מהטמעת התמונה כולה. המדיום שאנחנו נמצאים בו אינו מתאים לסוג כזה של דיון (לצערי. אני מרגיש שיש הרבה דברים שהדיונים כאן מחמיצים בגלל זה). מאחר שאני לא יודע לספק ''נתונים'', הייתי רציני בהצעה שתתעניין בעצמך. אם תרצה (ואם זה מספיק חשוב לך ויש לך זמן), אוכל להמליץ לך על חומר קריאה רלוונטי. |
|
||||
|
||||
למה לא לגבי המצאת עם? התהליך של היווצרות פיקציות שאנשים רבים מאוד מקבלים אותן הוא די דומה, בין אם מדובר בפיקציה דתית או בפיקציה לאומית. אולי להוציא את ההבדל הקטן, שכשיוצרים מיתוס של לידת עם משתדלים, לפחות (לא תמיד), שהפיקציה תכלול סיפורים הנראים טבעיים, ואילו בפיקציות דתיות, ובכלל זה מעמד הר סיני - אין הקפדה על המראית עין הזו. להיפך - החיזוק לפיקציה הדתית בא דווקא מסיפורים על-טבעיים, המושכים את ליבם של אנשים רבים ויוצרים אצלם אשליה של סיפוק צרכים פנימיים, חלומות, געגועים ותקוות. בדברים האלה אין "תביא נתונים", אלא יש בעיקר ראיה היסטורית, הכרת העובדות וטיפה של הגיון. |
|
||||
|
||||
לא הובנתי נכון. אם מדובר על מעשים מכוננים של עם אני מאזין בשמחה. אם הכוונה היא שכולם פתאום החליטו שהם עם, לא מדובר על ארוע אלא על שינוי בתודעה, וזה אינו נושא הדיון. |
|
||||
|
||||
מדובר על איך ממציאים היסטוריה, ואז מחויבים לה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |