 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברכותי, הצלחת לשכנע אותי שאיסור על שימוש במדרכה פוגע לך בחופש התנועה (למעשה, שולל אותו לחלוטין) ולכן אני בטוח שגם במדינה השוקחופשית הנפוצה בית המשפט העליון יאסור על בעלי מדרכות הסמוכות לבתים פרטיים לאסור על אנשים ללכת עליהן ללא תשלום (יותר נכון, מערכת החוק לא תראה הליכה כזו כ''הפרת חוזה'' ולכן לא תנקוט בצעדים כנגד מי שמפר אותו). עדיין לא שכנעת אותי שזה מונע מהמדרכות להיות בבעלות פרטית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקום להתנצח כאן לשווא, מספיק לדעתי להצביע על העיקר: הבעלים של המדרכה מול ביתי הוא *בהכרח* מונופול. נכון שאני יכול לעבור דירה אם קצב פינוי הקקי של הכלבים אינו לרוחי, אבל זה לא ממש פתרון נוח, ובטח שלא נוח לעבור דירה כל פעם שאיזה זכיין שאני לא אוהב רכש את המדרכה הרלבנטית מול הדירה החדשה, או את הכביש שמוליך אליה, או את הרמזור בצומת הקרוב (והעניק אור ירוק ארוך דווקא לתושבי הבלוק הנגדי שמוכנים לשלם יותר) ואו את זכויות החניה או את זכיון פינוי האשפה וכו'. עכשיו עלי לפנות לענייני הזכיין שקנה את הזכות לארח אותי בליל הסדר (אל תשאל איזה מכרז הלך שם). אני מאחל לך חג שמח (בחסות חברת "מצות לעם"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו פחות או יותר שכנעת אותי. וחג שמח וטעים, או כשר (איך שאתה מעדיף, לדעתי אפשר את שניהם גם יחד) גם לך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |