בתשובה לא. ווטסון, 22/04/05 16:38
בדקתי 295284
תראה קסם. נכון שכשקראת את תגובה 295112 לא היה כתוב שם "קרוא וכתוב". הוקוס פוקוס. תסתכל עכשיו.

"הדרישה לקרוא וכתוב אינה דרישת חובה במקומות רבים עד היום, לצערינו" נכון, ובדיוק על זה אני מדבר.

"לעומת זאת, אם מתבוננים בארה"ב, בה היתה חברה עם מאפיינים דומים לחברות הדמוקרטיות ליברליות של היום כבר במאה ה 19, רואים שללא כל התערבות מדינה ואפילו ללא חוק לימוד חובה, אחוז יודעי קרוא וכתוב היה גבוה כמעט באותו שיעור של 100 שנה אחר כך" לא יודע, מעבר מ10-15% ל3% זה ירידה של בין 70% ל80%. אולי אותך זה לא מרשים, אותי זה דווקא כן (ואם מתחשבים בעובדה שה15% היה ללבנים בלבד, ועבור שחורים היה מדובר באחוז גבוהה בהרבה, התוצאות רק משתפרות). גם אם נסתכל על המספרים שהבאת, הרי שהירידה בבורות לפני התערבות המדינה היתה ב25%. אז איך 25% מרשים אותך כל כך ואתה ממהר כל כך לבטל 70%?
בדקתי 295314
אני התייחסתי לתגובה שלי, לא לשלך. אני יודע שרשמת קרוא וכתוב, אך זהו מדד שגוי, מאחר והוא מניח רף לימודים נדרש מסויים, שלא שמת מקביל לו בנושא המים והבארות.
אבל העיסוק באנלוגיה הזו לא מקדם אותנו.

נחזור לקישורים שנתתי:
קודם כל, מובן שמדובר בזכרים לבנים בשלב ההוא של ההסטוריה. שיוויון השחורים והנשים הגיע מאוחר יותר, וגם לא בחסות המדינה, אלא עקב תנועות עצמאיות ואילוצים שיצרו שיוויון - שהוא זה שהביא לדרישת ידע (לרבות קרוא וכתוב) גם באוכלוסיות אלה.

לגבי ההשוואה של האוכלוסיה: המשחק שלך באחוזים מעוות את התמונה - הירידה באי ידיעת קרוא וכתוב [*] היא בשיעור של 15-20% על פני 40 שנה בתנאי שוק חופשי, לעומת ירידה של 10-15% על פני 100 שנה בחסות המדינה. מדוע אתה מתעסק עם האחוזים של ההקטנה? למה זה נתון מעניין בכלל?

בציטוט השני שהבאתי בתגובה הקודמת יש השוואה מאותו פרק זמן בין אנגליה החופשית לצרפת וגרמניה המרוגלצות בתחום. שווה להביט גם בה.

_____________________
[*] אני בכוונה לא משתמש במונח "בורות" בו השתמשת, כי לדעתי קרוא וכתוב כיום היא דרישה בסיסית, אולם הבורות בחסות המדינה עדיין חוגגת.
כלומר, אם ב 1850 ידיעת קרוא וכתוב היתה אינדיקציה טובה לחינוך סביר, הרי ב 2005 ידיעת קרוא וכתוב היא אינדיקציה בסיסית יותר, מאחר וזו דרישת מינימום שיש צורך בד"כ בהרבה מעליה כדי להסתדר בחברה מודרנית, וכאן מערכת החינוך הממשלתית בהחלט רחוקה מלמלא את תפקידה - כמו למשל סיפורה העצוב של המתמטיקה בבתי הספר בארה"ב במאה ה 20, עם כל "תוכניות" משרד החינוך האמריקני הכושלות, המובא בקישור http://www.csun.edu/~vcmth00m/AHistory.html
רצוי לשים לב לטבלה המראה את הצלילה במספר הנרשמים לקורסים מתמטיים בין 1909 ל 1955, והתיאור אחריה המסביר את המשך ההתנהלות הכושלת.
בדקתי 295356
קרוא וכתוב הוא המדד היחידי האפשרי. כל מדד אחר הוא מדד אבסטרקטי מידי, כזה שאפשר לעוות אותו, בדיוק כמו שאתה עושה במהלך תגובתך. אי אפשר להשוות קילוגרמים עם מטרים. בזמן שאתה לא דורש ממדינה ללא חוק חינוך חובה ללמד את ילדיה לקרוא, אתה דורש ממדינה עם חוק חינוך חובה ללמד את ילדיה חדו"א. הסיפור העצוב של "כישלון" מערכת החינוך האמריקאית, נהפך הרבה פחות עצוב אל מול ההצלחה של המקבילה האפגנית שלה. נכון, יש מה לשפר, אבל חובת ההוכחה שהכיוון שאתה ממליץ עליו הוא שיפור היא עליך.

"שיוויון השחורים והנשים הגיע מאוחר יותר, וגם לא בחסות המדינה"? כנראה שכל מה שלימדו אותי על ההיסטוריה של המאבק לשיוויון היה שקר. מזל שאני יכול לקרוא אותך.

ואם נחזור לענייננו, אז, לפי עדותך, בארה"ב של המאה ה-‏19 הכל כך מושלמת הורים בחרו שלא לשלוח את בנותיהם לבתי הספר. מש"ל.

לגבי ה"משחק" שלי באחוזים. לא אני מעוות את התמונה, ואני אסביר. נניח שני מקרים:
א. ב-‏1964 התקבלו במערכת א' 100 ילדים אנאלפבתים, ב-‏1965, יצאו ממערכת א' 80 ילדים אנאלפבתים ו20 ילדים קוראים.
ב. ב-‏1964 התקבלו במערכת ב' 100 ילדים אנאלפבתים ו9,900 ילדים קוראים, ב-‏1965, יצאו ממערכת ב' 80 ילדים אנאלפבתים ו9,920 ילדים קוראים.
אז איזה מערכת מוצלחת יותר? לפי שיטת החישוב שלי, ההצלחה בשני המקרים היא זהה, לפי החישוב שלך, ההצלחה של מערכת א' היא גדולה יותר. עכשיו, תיקח את ההצלחה "הגדולה" של מערכת א', ותוסיף לה עוד 9,900 ילדים שיודעים קרוא וכתוב ולא נכנסים בכלל למערכת, והנה, עוד קסם, בלי לעשות כלום אם אותם ילדים מידת הצלחתך השתנת. כעת אני מקווה שאתה מבין למה אחוז ההקטנה הוא המספר היחידי שרלוונטי (בעוד שהמספר המוחלט הוא חסר חשיבות לחלוטין)? אני מניח שאת אותו טריק זול עשו לך עם צרפת וגרמניה.
בדקתי 295397
תשמע, אוטוטו ליל הסדר, ונדמה לי שהבנתי את השיטה שלך, אז אסתפק בתגובה מקובלת להפסקת פתילים לאחרונה: חג שמח!
מאחל לכולנו שנצא מעבדות לחרות :)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים