בתשובה ליעקב, 21/04/05 23:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעייה היא שטח, אין שום בעייה להשכיר מבנה משרדים, אין מבנה1 המתאים לילדים ביסודי וכולל מגרש משחקים(לצורך העניין שטח חולי גדול) + אולם ספורט ואינו משמש מבוגרים בשעות היום, מבנה כזה יצטרך להיבנות. ילדים עוברים בתי ספר, אין בעייה להוציא ילד מכיתה בת 30 תלמידים ולהעביר אותו לכיתה בת 33 תלמידים במערכת הנוכחית, במערכת שבה על בית ספר קיים תשתלט רשת החורטת על דגלה את המצוינות ותקבע שבבית הספר לא יהיו כיתות בנות יותר מ17 תלמידים יישארו 13 תלמידים*מס' כיתות בשכבה*מס' כיתות בבית ספר ללא מענה, הללו ייאלצו לחפש מקום אחר, במערכת כפי שאני מכיר אותה היום לא יימצא להם מקום, מהסיבה הפשוטה שבתי ספר2 נוטים לעבוד בתפוקה מקסימלית3. ולכן שאלתי כיצד תבוצע ההפרטה משום שלפי דעתי גם אם יוחלט שהרפורמרה דלעיל מצויינת עדיין יהיה צורך בצעדי הכנה מרובים כדי להכניס אותה לשימוש. 1 שאינו בית ספר. 2 במגזר הממלכתי, אין לי הכרות עם בתי ספר בממלכתי-דתי, תורני או דמוקרטי. 3 מקסימום כיתות עם מקסימום תלמידים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבנים יכולים להיבנות, אם הם כדאיים כלכלית. כדאיות כלכלית גם תכתיב גודל כיתות. זה מה שקורה בכל המקרים הפרטיים כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאיות כלכלית תכתיב גודל של כיתות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שלא רק, אבל בהחלט תהווה גורם חשוב - בדיוק כמו היום במשרד החינוך אני בטוח שאם היה יותר תקציב שנשפך פחות על מנגנון ומפקחים, אפשר היה אולי לרדת לכ 30 תלמידים בכיתה, ומצד שני אם היו מתווספים יותר מפקחים והתקציב היה מקוצץ, איזה פדגוג דגול היה מוצא שגם 50 לכיתה זה עדיין בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל דוד צילג למדנו 130 בצ'רצ'יל וזה היה בסדר גמור לפחות בסדר ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאנחנו לא מדברים על אות סוג בית ספר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל? כאן המטרה היא להעביר חומר וכאן המטרה להעביר חומר. אם כבר, החומר של צילג יותר קשה אפילו אם נקח בחשבון את הגיל הממוצע של התלמידים ולכן היה ניתן להכניס 200 תלמידים לכיתה אחת. אולם דיו לבא מן הדין להיות כנידון (רש"י במדבר יב - על ואביה ירוק ירק בפניה). הבעיה היא, כפי שכבר נאמר, שפשוט הכיתות נבנו בגודל הלא מתאים עקב כשל שוק אופייני לשוק החופשי 2 בו אנשים פועלים באופן עקבי נגד האינטרסים שלהם כפי שכבר הוכיח כהנמן בזכותו בפרס נובל לכלכלה - פרס שכלל איננו קיים 1. 1 כך לפחות קראתי באינטרנט באחת ההתקפות המוחצות ביותר על הכהן הגדול של הכלכלה המודרנית. נטען שם שהכהן הגדול דנן (מ"פ) הוא שקרן שכן הוא מציג את עצמו כחתן פרס נובל בעוד שאין פרס נובל לכלכלה. 2 כמו סוריה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל צילג יכולים ללמוד גם 1,000 באמפיתיאטרון קיסריה וזה עדיין יהיה בסדר גמור לפחות בסדר ראשון... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל הרשקוביץ כבר צריך סדר שני כי זה לא תמיד לינארי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיש פה פספוס של השאלה, ברור שאם יהיה כדאי כלכלית המבנים ייבנו, אני לא בא לכפור בכדאיות הרפורמה אני רק שואל איך מתניעים אותה, אם מחר מחלקים תלושים כאשר אין היצע המאפשר תנועה חופשית בין בתי הספר הרי שיווצר מונופול של בתי הספר הקיימים ורמת החינוך תירד לפחות עד אשר יימצאו המשקיעים שייבנו בתי ספר. לחילופין כל נסיון להעלות את רמת החינוך1 באמצעות התרגיל הפופולרי של הפחתת מס' התלמידים בכיתות תסתיים בכך שתלמידים יישארו ללא בתי ספר. 1 במלכ"רים בלבד, כי לבתי ספר הפועלים על בסיס רווח זה לא יישתלם במצב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח שאני מבין את המכשלה שאתה מתאר. אם המצב ההתחלתי של פרוייקט התלושים הוא כמו היום (מונופול?), הרי שלא התדרדרנו, ואפשר רק לעלות - והעלייה תהיה מהירה וטובה - כמו חדרי היולדות שעברו לשיטת התלושים. לגבי הפחתת מספר התלמידים - אני חושב שאתה קצת מקדים את המאוחר בניחושים. אם יש משהו שהמגזר הפרטי מוכיח שוב ושוב, זה שאפשר לתפור כל סוג חליפה כתלות בכסף שאתה משלם, ועדיין להרוויח (כלומר, קצת מעל דרגת מלכ"ר). התלושים, אם ימומשו באופן המוצע כאן, יאפשרו לחלקים רחבים מהאוכלוסיה להנות מתנאי לימוד טובים יותר (כיתות קטנות יותר, יותר עזרים ומורים טובים יותר) בבתי ספר שגם יודעים להרוויח. כמו כן לא יהיה מצב של תלמידים ללא בית ספר, מאחר שכמו במזון, משחקים ושירותים פרטיים אחרים, אין נישה שאפשר להרוויח בה שנותרת לא מאויישת: התלושים יאפשרו *לכל הפחות* את הרמה הקיימת כיום בשכונות המצוקה, ואני מניח שבד"כ גם שם הרמה תגדל מאוד, בשל התחרות שתתפתח והעובדה שהכסף מוחזק ע"י הצרכן הסופי, שחסר השכלה ככל שיהיה, הוא עדיין דואג יותר לעתיד ילדיו מכל מפקח ובירוקרט של משרד החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המערכת היום עובדת בהרבה פחות מתפוקה מקסימלית. יש המון בתי ספר קטנים שרוצים לסגור אותם, וכל מיני משחקי קומבינה בעניין. למשל: בקרית גת נציגי בתי ספר מגיעים לגנים ומחלקים שי לילדים שנרשמו אליהם כדי ליצור לחץ לרישום. בחיפה היה בית ספר בקרית אליהו שעמד להסגר בגלל שינוי דמוגרפי בסביבה. קבוצת הורים שרצתה בית ספר תורני קבלה את בית הספר כבית ספר על אזורי כי לעיריה יש אינטרס להשאיר בתי ספר בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>למשל: >בקרית גת נציגי בתי ספר מגיעים לגנים ומחלקים שי לילדים שנרשמו אליהם כדי ליצור לחץ לרישום. וזה עובד? ההורים לא בוחרים את מה שטוב לילדיהם ללא קשר למתנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה פשוט לא מבין. המתנות הן חינוכיות לעילא ולעילא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם זה עובד או לא. מישהו חושב שאולי זה יעבוד ולכן הוא מחלק מתנות. מעיון בדיון כאן, אנו רואים שיש הרבה תומכים ברעיון שההורים מטומטמים. אם זה עובד, זה עובד כאשר שתי האופציות הן באיכות קרובה תחת רגולציה קרטליסטית המונעת תחרות אמיתית. אי אפשר לגייס מורים יותר טובים על ידי תשלום יותר גבוה, אי אפשר לגבות כסף מההורים, אי אפשר לשנות מהותית את תוכנית הלימודים. מה נשאר? לחלק מתנות בין אם זה עובד ובין אם לאו. העיקר שעושים משהו כדי למנוע סגירת ביה"ס ופיטורי המורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מעיון בדיון כאן, אנו רואים שיש הרבה תומכים ברעיון שההורים מטומטמים" - וזה לא אתה שאמרת שאנשים (באופן כללי) רוצים לעשות שטויות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה יפה. הכל שאלה של כמות. והכל שאלה של איזה שטויות. לא נניח שכולם מטומטמים בכל נושא רק בגלל שיש 3% או 30% שהולכים לאסטרולוגים. אנשים אכן עושים שטויות, אך הם עושים אותם במקום שבו זה מספק להם צורך. הורה יכול, למשל, להצדיק את הזנחתו את ילדיו בכך שהוא מחנך אותם לעצמאות. הוא גם יכול להצדיק את בחירתו בבי"ס קלוקל בכך שהוא מחשל אותם. אך אנו רואים שאלו הם מיעוט קטן, ורוב האנשים עושים את השטויות שלהם במקומות אחרים בהם הם לא פוגעים באינטרסים שלהם. כך למשל, למרות שיש המוני הולכים למרפאים למיניהם, רובם הגדול אינם עושים זאת על חשבון טיפול קונבנציונאלי, אלא כתוספת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |