בתשובה לפלאזה, 20/04/05 16:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"תקנה 6 לתקנות שעת חרום (יציאה לחוץ לארץ), תש"ח - 1948 כנוסחן בתוספת לפקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חרום (יציאה לחוץ לארץ), תש"ט - 1948 (להלן: התקנות), שמכוחן אסר המשיב על העותר לצאת מן הארץ, כאמור לעיל, מורה לאמור: "שר הפנים רשאי לאסור את יציאתו של אדם מישראל, אם קיים יסוד לחשש שיציאתו עלולה לפגוע בבטחון המדינה". "בבוא שר הפנים להחליט אם לתת צו האוסר על אדם לצאת מן הארץ נאבקות לפניו זו בזו זכותו של הפרט לחופש תנועה והחובה להגן על ביטחון המדינה. המבחן שעל פיו יש לאזן בין השתיים נדון בהרחבה בפסק דין שניתן בבג"ץ 448/85 דאהר נ' שר הפנים...". המבחן שאומץ לענין תקנה 6 לתקנות הוא "החשש הכן והרציני"". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"החשש הכן והרציני"" :\ מזל שאי-אפשר להרשיע בן-אדם במשפט על סמך כך שהתובע באמת מאמין בכנות וברצינות שהנאשם אשם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שבחוקים יש הרבה "פרצות אנושיות" כאלה. מעין דלתות-סתרים שמאפשרות להכניס שיקול דעת אנושי (או לחילופין, לפתוח פתח לגיהנום של התפלפלויות וויכוחים). לדוגמה ב"חוק החוזים"*, סעיף 30, מוגדר מהו חוזה פסול. נאמר שם - "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל." מהי "תקנת הציבור"...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, בתי המשפט מפרשים בד''כ לפי סתירה עם חוקי היסוד, שנחשבים למייצגים את מוסר הציבור ותקנת הציבור. למשל, סעיף בחוזה עבודה שמחייב אותך, לאחר שתעזבי, לא לעבוד אצל מתחרים, ללא צידוק נוסף, לא תקף. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |