|
||||
|
||||
אולי נטיה מסויימת ללוגיקה, תורת הקבוצות, ודגש על האבסטרקטי לעומת היישומי. זו, אני מדגיש, נטיה; יש יותר מדי יוצאים-מן-הכלל מכדי שאפשר יהיה אפילו לקרוא להם יוצאים-מן-הכלל. בראייה רחבה יותר אפשר גם לטעון שיהודים נטו יותר למתמטיקה מאשר לתחומים יישומיים כמו הנדסה. |
|
||||
|
||||
מפתיע ביותר - איכשהו הימרתי דוקא על תחומים יישומיים או על תורת המספרים. למרום שכמובן אנשים כמו שלח, גייפמן, הרושובסקי וכו' הם תיאורטיקנים מובהקים (אבל אלה ישראלים, לא חשבתי שזה דומה בעולם). ובעיקר, נחמד לשמוע. |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכתוב קודם, ושכחתי: באזורים מוכי-אנטישמיות היתה נטייה להאשים את היהודים בזיהום המתמטיקה ברעיונות אבסטרקטיים מדי. ביברבאך הצטיין ביצירה והפצה של רעיונות כאלה. |
|
||||
|
||||
נו טוב - היהודים תמיד מזהמים... יש לך איזה ספקולציה פרועה מה כורם לנטייה הזאת? (לאבסרקציה, לא לחיידקים). |
|
||||
|
||||
האמת, אין לי אפילו ספקולציה (ואני אפילו לא בטוח שהנטייה הזו באמת שם). אם אתה מתעניין, כדאי לקרוא קורות-חיים באתר הזה: אולי תגלה תובנות כלשהן מסיפור חייהם של מתמטיקאים חשובים. לעניין ההתפתחות ההיסטורית של המתמטיקה, אני במקרה קורא עכשיו ספר ממש מצויין של Berlinghoff ו-Gouvea. לא דרוש כל ידע מתמטי (לפחות עד פרק 14). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |