|
||||
|
||||
גם אם יהיו פחות חברות שיתחרו על התלמידים אין פירוש הדבר שהמבחר יהיה נמוך מאשר יש כרגע (בדרך כלל בחירה בין ממלכתי אחד לעצמאי אחד, או אפילו חוסר אפשרות בחירה בשל זמינותו של בית ספר ממלכתי וזהו). ברגע ששוק החינוך יפתח הרי שיש שם כסף, והרבה, ולא סביר בעיני שישאר שם וואקום ומשום מה לא תתפתח שם תחרות. אני שב ומסכים שבתי הספר באזורים של מעוטי היכולת לא יוכלו ככל הנראה לספק את אותה רמת לימודים גבוהה כמו בתי הספר באזורים המבוססים. אין לי מחלוקת על כך ואין צורך לחזור על כך בכל פעם מחדש. אבל אם תתעקש לחזור על כך, אתעקש אני לחזור על כך שגם במצב הנוכחי, עם המנגנון של משרד החינוך, בתי הספר בפריפריה בדרך כלל באיכות נמוכה יותר מאשר במרכז, שם יכולים ההורים גם היום לספק לילדיהם חינוך משלים תמורת כסף. הטענה היא שעם ביטול המנגנון הגדול של משרד החינוך תתקבל מערכת יעילה הרבה יותר, עם תמריץ כספי, ובסך הכל יושקעו ככל היותר דווקא יותר כספים בפעולת חינוך עצמה (כי עכשיו לא צריך לממן מנגנון שלם) כי הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים, שיוכלו, בתורם, להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם. גם ברור לי שהסכום שמכסים השוברים הוא מוגבל וכל שקל שהולך לארוחה חמה יורד מהצרכים האחרים של התלמיד. מה ההבדל בין זה ובין מה שנהוג כיום? כל שקל שהולך לשיעור מתמטיקה יורד מכל השיעורים האחרים ואם תונהג תוכנית הזנה לתלמידי ישראל במסגרת משרד החינוך גם הכסף למימונה יצטרך להגיע ממקום כלשהו. כיום, ללא תוכנית הזנה, הכסף הזה יורד בדרך כלל מהנטו של ההורים, שמממנים את המזון שהילדים אוכלים בבית. אם הילדים יאכלו בבית הספר, אז להורים ישאר יותר מהנטו, והם יוכלו להפנות את הכסף לפי ראות עינייהם - להשקיע אותו בחינוך ילדיהם על ידי רכישת חינוך משלים או העברת הילדים לבית ספר שגובה שובר + תוספת, להשקיע אותו בתחזוקת הבית, או בסיגריות. |
|
||||
|
||||
אתה חוזר כל הזמן על הטענה ש"הכסף שנותר יחזור לכיסי האזרחים שיוכלו להשקיע אותו בחינוך טוב יותר לילדיהם", אבל שוכח שאחת המטרות הבסיסיות של כל מערכת רווחה היא חלוקה הוגנת יותר של המשאבים: אם יחסכו כך וכך מליארדי שקלים על חינוך, הכסף שנותר יחזור אך ורק לאזרחים ששילמו אותו - כלומר, בעיקר לשני העשירונים העליונים, שמשלמים משהו כמו 90 אחוז ממס ההכנסה בישראל. משמע, שהחסכון בחינוך יוביל דווקא לשיפור ברמת חייהם של העשירונים העליונים, והפער רק יגדל. (דובי, שלא תומך בהכרח במסקנות שלכאורה עולות מדבריו פה, אבל חשב שהטיעון האלמנטרי הזה חסר בדיון) |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין את טענת השוקחופשיסטים, כל נושא החלוקה ההוגנת של המשאבים והניסיון לסגור פערים הוא התערבות וכפייה של המדינה על האזרחים, וסוג של מזילאיצוס (אסור לומר את השם המפורש. זה כמו שאורי פז כותב ''הא-ל''), ועל כן הוא גורר איתו רק רע. השוקחופשיסטים לא מחפשים לצמצם פערים או לחלק את המשאבים בצורה הוגנת - זה אצל האלו שאסור לומר את שמם. השוקחופשיסטים טוענים שצמצום התערבות המדינה בכלכלה יוביל לעלייה ''אצל כולם'' בין אם במישרין ובין אם בעקיפין (מיסוי עקיף, ביטול מע''מ וכו'). |
|
||||
|
||||
כן, אבל זו כבר טענה ערכית של השוקחופשיסטים (חוץ מהמשפט האחרון, שעדיין טעון הוכחות), ועל טענות ערכיות אין לנו כל כך מה להתווכח. גם הסוציאליסטים (נה!) וגם הש"חים (הא!) טוענים שהם מסוגלים למקסם את הטוב הכלכלי של הפרטים. אני בסך הכל הראיתי באיזה אופן נפגע הטוב הכלכלי הזה ע"י הגישה שאתה משמש לה כאן פרקליט. אני מניח שאני תומך בגישה שאני מקדם כאן בערך כמו שאתה תומך בגישה "שלך". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |