|
||||
|
||||
נו, מאובנים והחברים הם הדבר הראשון שנכתש על ידי ההנחה שיש אלוהים פרסונלי. כל וכחן דתי מתחיל יגיד לך ש''אלוהים יצר את העולם כדי שיראה עתיק'' ושאר מריעין בישין. גם לסתירות אחרות יש להם ''פתרונות'' (שאני לא ממש זוכר, וגם אם הייתי זוכר מטעמי גועל לא הייתי מצטט כאן). שורש הבעיה טמון בקבלת אפשרות הקיום של אלוהים פרסונלי. מרגע שקיבלת את זה - האפשרות שזה יהיה דווקא זה שמדברים עליו בתנ''ך היא גדולה יותר. (אבל אין לי ממש כוח להמשיך לדבר בזכות עמדה שאני לא סובל, אז אפסיק) |
|
||||
|
||||
"אבל אין לי ממש כוח להמשיך לדבר בזכות עמדה שאני לא סובל, אז אפסיק" אז למה התחלת? |
|
||||
|
||||
אני לא. האלמנה לקחה את הדיון לכיוון הזה. |
|
||||
|
||||
אגב, אתה האלמוני מתגובה 293355? או שיש על האייל מתקפה של אלמונים שתוקפים אישית? |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה זה האלוהים הפרסונלי הזה, אבל הוכחן הדתי שוב משתמש באותו טיעון - "אם יש עדויות כלשהן שסותרות את הסיפור בספר של יהוה, הן נשתלו שם על ידו במכוון" ובכך מחליש שוב את הטענה ל "יש יהוה גדול גדול" ולא מעלה כלל את ההסתברות שהאלוהים מהתנ"ך הוא מסתבר יותר מכל אלוהים אחר. כלומר כל פיתרון כזה שהם מוצאים מזקק מחדש את הדברים לשאלת יש או אין בורא בלתי נצפה, שאלה שהיא אולי מעניינת בחוגים פילוסופיים מסויימים (נניח כאלה של לפני 150 שנה), אבל אין לה כל משמעות, בוודאי לא לגבי ההגדרה העצמית של דובי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |