בתשובה ליהונתן אורן, 15/04/05 21:16
סיכום של דיאלוג 293269
המסביר לצרכן • בתשובה ליהונתן אורן יום ו', 15/4/2005, 23:03
אני מבקש לדקדק.
מבחינה חוקית יש עסקה. הקואליציות והשיטה הפרלמנטרית הגיעו לעסקה וחוקקו את החוק. למרות שאני מתקוממם נגדו אני מכבד את החוק ועוקף אותו רק בצורה חוקית (אני התחתנתי לפני שנים בקפריסין). לא עולה על דעתי לחסום כבישים, לידות אבנים לירות במנהיגי המדינה, להתנגד בכח לשוטרים או לערוק מהצבא בגלל החוק הזה שאינו לרוחי. מבחינה זו - החוקית - העסקה סגורה ואני חלק ממנה ומכבד אותה בחריקת שיניים.

אבל ביני (ורוב החילונים) ובין החרדים אין הסכמה. הם לא מרוצים מהכפייה המעטה לטעמם ואני לא מרוצה מהכפייה הרבה. המתח בחברה הישראלית סביב הנושא הזה - דין תורה או דין מלכות - הוא על סף פיצוץ. חברי כנסת מדברים על סכנה של הפיכה צבאית עלידי קצינים שמעדיפים דין תורה. מהבחינה הזו - החברתית - אין עסקה. אין אפילו אווירה של התקרבות לעסקה.
סיכום של דיאלוג 293271
יהונתן אורן • בתשובה להמסביר לצרכן יום ו', 15/4/2005, 23:23
אני לא ממש מסכים לתיאור שלך של המצב בחברה הישראלית, אבל נעזוב את זה. אני חושב שהנושא אחר.

החוקים הדתיים הנהוגים במדינה לא מצדיקים את כמות השנאה שמופגנת כאן (ובמקומות אחרים) כלפי החרדים. מה גם, שהחילונים יכולים להלין רק על עצמם: אם הם היו רוצים, הם היו יכולים כבר מזמן לשנות את הסטאטוס-קוו ‏1.
אני חושב שהקשר דת-מדינה מייצג רצון של חילונים רבים במדינה שיש לה "גוון יהודי". רוב החילונים פשוט לא מעוניינים בדמוקרטיה ליברלית אלא בסוג של דמוקרטיה קהילתנית. אני גם חושב שהיחס לחרדים לא קשור לכפיה הדתית, אלא לכך שהם מייצגים עבור חילונים רבים את היהדות, את העבר המשפחתי וכאלה. היחס של הציונות החילונית כלפי הנושאים האלה אינו חד-מימדי. יש אל הנושאים האלה זיקה, דחייה ומשיכה, תחושת אשמה מסוימת ועוד. מאחר שאלה יחסים מורכבים, והרבה יותר קל להיות חד-מימדיים, נוח לנו להשליך אותם בצורת תיעוב של החרדים.

אני מצהיר בזאת שאין לי שום דרך "להוכיח" שלדעה שלי יש אחיזה במציאות, ואין לי גם עניין מיוחד בסוג השיח הזה. תרצה, תקבל. לא תרצה, עזוב.

‏1 להערכתי זה גם היה מעורר פחות רעש מצד החרדים ממה שנדמה לחילונים. החרדים מפחדים מפריצת הסטאטוס-קוו קודם-כל כי כמו כל חברה מסורתית הם מפחדים משינויים ומהשפעתם על דמות הקהילה שלהם. יש להם פחות עניין בכפיה כשלעצמה.
סיכום של דיאלוג 293339
המסביר לצרכן • בתשובה ליהונתן אורן שבת, 16/4/2005, 14:39
אני מקבל את מרבית הפרשנות שלך. אני אחד מהחילונים שרוצה מדינה עם ''גוון יהודי'' ומאלה שאורי לועג להם כי הם אוכלים מצות בפסח (וגם פיתות) וצמים ביום כיפור חצי יום (היו שנים שצמתי יום שלם - ביום שאחרי יום כיפור). אני מבסוט מהסמלים הלאומיים ומחידון התנ''ך. ואני כמעט משוכנע שהייתי מתחתן ברבנות (כדי לכבד את חמי) איללולי הרגשתי שאני חייב למחות נגד הכפיה ולעקוף אותה. כמו שאמרתי, אני בכלל לא נגד יהדות אלא נגד כפיה ואפליה.

כנראה שבפרשנות הזו אנחנו חלוקים. לי נראה שאפשר (ורצוי) לקיים צוויון יהודי בלי כפייה ורוב החילונים היו מקבלים אותו בשימחה או, לפחות, באדישות. לכן, לדעתי הסיבה למתח נעוצה בכפיה והפיתרון יבוא מהפרדת הדת מהמדינה.

אבל אנחנו לא חייבים להסכים על הכל.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות