|
||||
|
||||
אז ככה: א' - נכון, אף-אחד מאתנו לא יכול היה לתאר לעצמו, שבאמת מישהו יקום וירצח כאן ראש-ממשלה. ב' - נכון, כל נושא הרבנים למיניהם צריך היה להיבחן על-ידי המערכת המשפטית הרבה יותר בשיטתיות, והרבה פחות בכפפות של משי. אלא, שגם כאן - בוזגלו אוכל אותה. עדיין, עובדה זו אינה מנקה את בוזגלו - או, במקרה דנן, את הר-שפי (שאם כן, מדוע לא נבטל לחלוטין את כל מערכת המשפט והכליאה, שהרי על כל עבירה, בעצם, שעליה נכלאים ה"פלבאים", ראשי-העם מסתובבים חופשיים... אפילו אונס, וראה יצחק מרדכי; הבה, אם כן, נשחרר גם את כל האנסים, שלא לדבר על הגנבים... ברור, אם כן, שנימוק זה אינו ריאלי). ג' - סעיפים 11 ו-12 דווקא מצביעים, לדעתי, על תמיכתה ברצח המזעזע - 12 בייחוד. דני. |
|
||||
|
||||
ברצוני להתייחס רק לסוף דבריך, משום שהם מעידים על איזה שהוא חוסר הבנה בסיסי של המקרה שאופייני אולי לרוב הציבור, וחשוב מאד להסביר את הנקודה הזאת. הר שפי לא הואשמה ''בתמיכה'' ברצח. אם תעבור על פסק הדין ותתעמק בפרטים תראה שמקובל גם על כל השופטים שדנו במקרה שההפך הוא הנכון. בדיוק העניין הזה שהרבתה להתווכח עם עמיר על השאלה התיאורטית דתית אם חל על רבין דין רודף, ואף הלכה להתייעץ עם רב, כשעמדתה הפוכה לזו של עמיר, דווקא עניין זה גרם להרשעתה משום שהוכיח (לדעתי לא הוכחה מספקת, ולפחות קיים ספק) שהעריכה שעמיר מתכוון לבצע את הרצח. על כך שלא תמכה ברצח לא היה ויכוח בשום ארכאה שיפוטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |