|
||||
|
||||
''מנצור, תן לי כאפות על התחת''. שום התחכמויות, אמירה ישירה וכנה. אני לא יודעת כמה משוררים, פזמונאים או כותבים בכלל היו מוצאים אומץ ספרותי לתת לאמירה פשוטה כזו להתנוסס בראש הפזמון, בלי עיטורים. |
|
||||
|
||||
אמ כבר לצטט, אז עשה זאת במדויק: "מנצור! מנצור! תן לי כאפות על התחת!". (מתוך סחוטרי #1) |
|
||||
|
||||
ילד, תרגיע. אגב, אני לא משווה את מנור לירמי קפלן ודומיו אלא לחפר, אלמגור ודומיהם, ואצלם אמירות כנות בגוף ראשון הן נדירות. חוץ מזה, כאפות זה רק על הגב. |
|
||||
|
||||
ילד? יכולה להיות אמא שלך. קבוצת הייחוס של אהוד מנור אינה חפר ודומיו (מי אלה? דידי מנוסי?), אלא יורם טהרלב ודומיו (בטח יש כמה 1). על הגב? אין ספק שאת ממש יודעת להנות. 1 יודעת מה? את יכולה להוסיף את פזמוני תרצה אתר (גם היא ילידת 1941) לרשימה. |
|
||||
|
||||
גם רוטבליט |
|
||||
|
||||
רוטבליט הוא די משורר- ראה הו ארץ אהבתי: המלח גבריאל: רואים רחוק רואים שקוף: מצד שני יש לו שירים כמו קפה טורקי, שיר לשלום, ובלדה לעושב קיבוץ ושיר מובחר וחדש- שיר ההתנתקות- שיר ארצישראלי: |
|
||||
|
||||
נו, אז? (נסי להמשיך לנסח, בסוף ייצא מה שרצית לומר. אולי אפילו פשוט). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |