 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי כל כך בריא כי הייתה לי תרופה למליון מחלות של בני אדם. אבל אני צב :o) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למחלות רבות נמצאו תרופות בבעלי חיים אך לא בבני אדם (לאיידס בגרסה הקופית כבר מספר שנים יש חיסון), הסיבה לכך היא כנראה היקף הניסויים וזמינות הפציינטים. עד כמה צריך להתיר ניסויים בבני אדם ? האם מותר (מוסרית) לקיים ניסויים שהם לתכלית מחקר על חולים סופניים (בהסכמה כמובן, הכוונה לניסויים שבוודאות לא ירפאו אותם) ? מה לגבי ניסויים שלא בהסכמה על נידונים למוות לדוגמה, האם שימוש בהם שיכול להציל חיים הוא מוצדק ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שנתת נראת לי סבירה בהחלט. על השאלה עד כמה צריך להתיר ניסויים בבני אדם ניסתה לענות ועדת הלסינקי. כמו בכל דבר אחר, גם כאן נכנס חישוב של עלות תועלת, מה הסיכוי לנזק כפול הנזק, ומה הסיכוי לתועלת כפול התועלת. כשהחישוב נעשה עבור המשתתפים בניסוי עצמו. מהסיבה הזאת הרבה מחקר בסיסי שהסיכוי לתועלת ממנו למשתתף בניסוי הוא נמוך לעומת הסיכון, נעשה על בע''ח. שאלה נוספת מעניינת היא עד כמה אפשר להרחיק לכת עם ניסויים בבעלי חיים. אני בטוח שהיו כבר דיונים בנושא באייל איך עושים את חישוב עלות-תועלת בבעלי חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חולים סופניים, אין כל בעיה מוסרית להשתתפותם בניסויים רפואיים. זה יותר מועיל מאשר לתרום את גופם למדע אחרי מותם. לטעמי אין בעיה מוסרית גם שאנשים בריאים יתנדבו להשתתף בניסויים בדרגת סיכון נמוכה, אם כי אני יכול להבין גם אנשים שיתנדבו להשתתף בניסויים רפואיים בדרגת סיכון גבוהה תמורת סכום מתאים, וייתכן שזה מוסרי כל עוד הם יקבלו טיפול רפואי אופטימאלי מהגוף שמבצע הניסוי (גם לאחר הניסוי או טיפול לא מוגבל בתופעות הלוואי מהניסוי). לעומת זאת ניסויים בכפיה על נידונים למוות אינו מוסרי ולא יהיה מוצדק בשום קונסטלציה אפשרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |