בתשובה לאביב י., 06/04/05 16:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי אמר לך שאני שם כיפה על הראש בזמן קידוש? כשהייתי בצבא בזמן קידוש, סירבתי לשים כיפה על ראשי. מאז, לא יצא לי להיות בקידוש. אני חי בחברה יהודית, והדור שמעלי שם דגש מסויים על טקסים יהודיים מסויימים, ולפיכך אני נאלץ להכנע לא מעט לתכתיבים הללו, מתוך כבוד להורי ולעיתים מתוך חוסר ברירה. אגב, אני לא "מדבר על הגירה אבל לא מהגר". הגירה אינה מהלך פשוט, והתוכניות קיימות ובתהליכי ביצוע. כן, אני מדבר על זה כבר שנים, אבל מה לעשות שלא מדובר במשהו שאני יכול לעשות מהיום למחר, אם אני מקווה להצליח להתקיים בחו"ל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם היה לך שם אחר ותאריך לידה אחר, הייתי חושב שהיינו יחד בצבא. באחד מימי החנוכה, בעיר נחלתינו עזה תובב''א, הגיעו אנשי חב''ד לחלק סופגניות. אחד החיילים התעקש לקבל סופגניה ולא לברך. הויכוח הסוער שהיה לו עם החב''דניק הסתיים רק כי היינו צריכים ליסוע והוא היה היחיד שטרם עלה לאוטובוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא כבר בנויה, תודה רבה. עכשיו אם רק תואיל להסתלק ממנה יחד עם כל חבריך החיילים ולהפסיק להרוס אותה, נודה לך מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיילי צה"ל ברחו מעזה עם הזנב בין הרגליים לפני 11 שנים. הדבר נעשה לקול שאגות הקרב של הפלשתינאים על יפו, חיפה ועכו. חזרנו לעזה בשנים האחרונות בגלל אי אלו אוטובוסים שלא הגיעו ליעדם ואי אלו ילדים שהלכו לגן או חזרו מפעילות בתנועת נוער בשדרות ומתו בדרך. "קסרי וירושלים אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן ישבו שתיהן אל תאמן חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן שנאמר (יחזקאל כו) אמלאה החרבה אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על יפו, חיפה ועכו? במשך תקופה ארוכה כל דיון, בין אם על אמנות, על קופסאות חרא, על תורשה לעומת סביבה, על לא-משנה-מה, היה הופך לדיון שוקחופשי. עכשיו אנחנו כנראה מגיעים לזמנים שכל דיון כאן יהפוך לדיון "גולדשטיין צדק!". בעצם, כבר היינו בזמנים כאלה ועכשיו רק חוזרים אליהם. כמה עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אכן כן. זה היה בטלוויזיה באימון של חיילים פלשתינאים ביריחו. העקרון היה דומה בעזה 1. ב) בדקתי. אין אזכור של גולדשטיין בתגובה לה הגבת. 1 אני יודע. עכשיו יטענו כלפי שאני שקרן ונוכל ורמאי כי הכנסתי את המילים שאמרו שוטרים פלשתינאים ביריחו וששודרו בטלוויזיה שלהם לתוך פיהם של אנשים בעזה - שבעצם סתם צעקו "מוות ליהודים" או "בדם ואש נפדה את פלשתין" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי זה לא ייתכן שאתה חסר מינימום של הבנה. אין אזכור ישיר של גולדשטיין אבל יש "גולדשטיין צדק!", או, במילים אחרות - "ערבים זה רע!" - באחוז גדול מאוד מהתגובות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין: יש שתי אפשרויות. או שאתה חושב שגולדשטיין צדק או שאתה תומך באוסלו, ווי ותוכנית ההתנתקות. אין שום דרך אמצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין גולדשטיין לכך? הרי בכך ברור שאתה תומך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זאת השאלה. השאלה היא מה הקשר בין גולדשטיין לבין העובדה שהערבים רוצים את כל הארץ הזאת מן הים עד הירדן? בא נניח שמגיעה ידיעה על כוונות הערבים (למשל נאום הג'יהאד של עראפאת בדרום אפריקה) אך אבוי היא מגיעה דרך מקור ימני 1, אז מתעלמים ממנה? תדון בדברים לעניין. 1 כי השמאל מתעלם ממנה והמוסד עסוק בארגון השלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני ששואלים *מה* כוונת הערבים, כדאי לשאול *מה זה* כוונת הערבים. בו נשאל את זה אחרת, האם יש דבר כזה "כוונת היהודים"? מה זה? בא נניח שמגיעה ידיעה על כוונות היהודים (למשל אחד מנהומי הרב כהנא) אך אבוי היא מגיעה דרך מקור אנטישמי, אז מתעלמים ממנה? תדון בדברים לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה לדון לעניין? איזה עניין? אנחנו דנים בחתונה של דובי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתחיל מהשאלה "מהי עובדה?". אין "עובדה" שהערבים רוצים את כל הארץ וגו'. יש ערבים שבהזדמנויות מסוימות אומרים שהם רוצים וגוW. זו עובדה. יש גם יהודים שבהזדמנויות מסוימות אומרים שהם רוצים את כל הארץ וגו'. נאום עראפת בדרא"פ הוא נאום עראפת בדרא"פ. היו לא מעט נאומים של שרון על ההתנחלויות לנצח. גם הם היו נאומים. נמשיך בשאלה "מהן כוונות?" כוונות הן דבר דינמי ומשתנה. הן תלויות זמן ומצב. אם בן אדם יושב לך על הרגל וזה לוחץ וכואב, אתה אולי רוצה להרוג אותו: ייתכן שזו הדרך היחידה שעולה בדעתך לפתור את בעית הכאב. אם הוא הסתלק משם באופן אחר, ייתכן שעדיין תשנא אותו, אבל המוטיבציה שלך להסתבך איתו עד כדי רצח תרד פלאים. אתה טוען שהאייל האלמוני הראשון שדן אתך (אנחנו שניים שונים) רואה רק שני קצוות - אוסלו וגולדשטיין. אבל אתה מציג רק שני קצוות - "השמאל" ו"המוסד" (שילוב מעניין, דרך אגב) וגולדשטיין. נסה לדון בדברים לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדון במה לעניין? במה הן כוונות ובמה הן עובדות? במה זה המוסד? בשאלה האם עראפאת היה מחבל או לא? בלמה נתנו להם רובים? כמה עולה חומוס? תבחר נושא. כתוב מאמר ותבקש שאני אגיב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה יכול בכל זאת לענות על השאלה שהעלה האלמוני בתגובה 290872? בעיני זו בהחלט שאלה ואינני רואה מדוע ביטלת אותה באמירה ש"לא זאת השאלה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי באייל הרבה. הרבה יותר מדי. זה לא מספיק כדי לדעת מה הם דעותי? צריך לתלות לי על הראש שלט? ואם יש לי על הראש שלט אז מה שאני אומר יותר נכון? פחות נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שנשאלה שם היתה מה ההבדל בין גולדשטיין לכך. ענייני השלט שבוער על הראש שלך לא הוצגו כשאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין גולדשטיין וכך יש כך וכך הבדלים, ועוד כהנא וכהנא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדשטיין היה בן אדם - רופא. הוא גם היה תומך של תנועת כך ותרם לה כסף. ביום מותו הוא הרג ערבים רבים. כך היא תנועה רעיונית התומכת בכך שהמדינה תגרש את אותם גויים אשר נאבקים נגד השלטון היהודי בארץ ישראל. תנועת כך תומכת בכך שהמדינה תפעיל אמצעים חריפים במאבק נגד האויב הערבי, עד כדי הפעלת טרור נגד טרור והפצצת אוכלוסיה אזרחית. תנועת כך מסייעת ליהודים שפגעו בערבים מתוך יוזמתם הפרטית, בטענה שהם עשו את מעשיהם בגלל אזלת ידה של המדינה. זאת ההשוואה שאני יכול לעשות. מה הלאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי זה שהציג את השאלה (היא מעניינת אותי כקליפת השום), רק ניסיתי לפתור איזו אי-הבנה קטנה שהיתה עלולה להפוך לפתיל ארוך ומיותר בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומותר לשאול מה היה להם לחפש שם מלכתחילה? (ואם התשובה היא ציטוט נוסף מהמקורות, אודה לך אם תחסוך אותה ממני, במטותא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעזה היה ישוב יהודי לפרקים מאז הכיבוש של יונתן החשמונאי: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%94 . האם זו סיבה לחזור לעזה? זו כבר שאלה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין היישוב היהודי בעזה והנוכחות הצבאית של מדינת ישראל שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ויהי בימי מלחמת ששת הימים, ויקם רבין ויך במצרים מכה רבה ויכבוש את עזה ואת גבוליה יען מעזה נפתחה הרעה וכל הזמן באו אנשיה לגנוב ולשדוד מהישראלים הגרים סביבות הרצועה.'' (יומן ששת הימים התשכ''ג) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי סליחה. חשבתי שזה ספר כל בו שאפשר למצוא בו כל ציטוט לעת מצוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי. עקב אורך הדיון הגבתי לפני שהמשכתי לקרוא הלאה לראות אם מישהו כבר אמר את מה שיש לי להגיד. עם הקוראים (ויעקב הסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שכל כותב מעוניין שמישהו יוציא את התגובות שלו מתהום הנשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפקד שלי היה חוזר בתשובה. כשהוא הביא כמה חב''דניקים כדי לחלק סופגניות ולנסות לדחוף לנו קצת יידישקייט יחד עם הריבה, סרבתי להכנס לחדר שבו נערכה ה''מסיבה''. המפקד שלי איים להעלות אותי למשפט ואני איימתי לקבול נגדו. בסוף ישבתי במשרד שלי וקראתי עד שהם סיימו את הקשקושים שלהם. אחת החיילות שמשרתות איתי הביאה לי סופגניה, ובכך נסתיים הארוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי איזה דיון בו תארת את זה שהסכמת לשים כיפה "בניגוד לרצונך" כי אמרו לך "לא לעשות בלאגנים" ולא משום שכיבדת את רצון היושבים ליד השולחן. ברור לי שאתה לא נוהג להיות נוכח בקידוש. אני חושב שיש הבדל תהומי בין סנטימנט של "כפו עלי ו/או נאלצתי להכנע לתכתיבים" לבין סנטימנט של "מתוך כבוד ל...". את השני אני מאוד מחבב. מהראשון יש לי אלרגיה חמורה. אבל עזוב, זה האופי האקסצנטרי שלי והוא באמת לא מחייב אף אחד. באמת שיהיה לך המון מזל טוב ובהצלחה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל גדול בין חבישת כיפה בארועים דתיים או חצי-דתיים שאתה מסתפח אליהם בגלל סיבות טובות, לבין עריכת טכס נישואין דתי שבו אתה הכוכב הראשי. לא יעלה בדעתי לא לחבוש כיפה בבית-כנסת, שם אני נאלץ מדי פעם להופיע כשמישהו קרוב מחליט לעלות לתורה, ובה בעת לא יעלה בדעתי לעלות לתורה בעצמי או משהו דומה, אפילו אם מישהו קרוב מאד מבקש את זה ממני. נדמה לי שנטלתי איזה חלק בעליה לתורה של הבן שלי (הוא רצה לעשות מה שהחברים שלו עושים) אבל הצלחתי להדחיק את זה מאז ואינני זוכר מה בדיוק הלך שם (חוץ מפרט פיקנטי מאד על כיבוי המזגן ע''י אמו של העולל, ועל כך שאסור היה להפעיל אותו שוב. היה קטע). בבתי עלמין הייתי נוהג להפעיל שיקול דעת בהתאם לקהל הנוכחים ומידת הפגיעה האפשרית במישהו מהנוכחים. פעם איזה איש זר העיר לי על מחסור בכיסוי ראש, והאמת היא שלא הרגשתי נוח. למרבה המזל הוא העיר את הערתו בצורה גסה שאפשרה לי לא להתייחס אליו יותר מדי ברצינות. אני מודה שמאז אני בד''כ חובש כיפה בבית העלמין (וזה באמת הורס לי את רוב הנאה). כלומר, מאז יצאתי מותק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דתי במיוחד בבית הקברות? אני חובש כיפה כשאני בקידוש אצל ההורים שלי, אבל לא מסכים לחבוש אותה בבית הקברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית קברות אני מרגיש פחות נוח לעלות על העצבים של אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהונתן רואה בבית קברות רק עשבים על אנשים לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מתלוצץ, אבל כדי להסיר ספק: אני לא מתכוון לאנשים שקבורים שם אלא למבקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר נוח לחבוש כובע - פחות מחייב ופחות עף ברוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים אני עושה דברים מתוך כבוד לאנשים אחרים, ולפעמים אני נכנע לתכתיבים. לפעמים אני אפילו עושה דברים בניגוד לרצונם של אחרים. זה תלוי באנשים, אני מניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדחיקים, הא? :-) תגובה 174615 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני דיברתי פה על הקידושים בצבא. כאמור - תלוי באיש שמנסה לגרום לי לשים את הכיפה. כשמדובר בהורי גיסתי, המצב קצת יותר עדין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |