|
||||
|
||||
אני רוצה להבין טוב יותר את המשפט: "אני חושב שמטרת השיטה היצוגית היא פשוט ליצור מנגנון מעשי לביטוי רצונו של העם, ומעבר לכך אין לה שום כוח ושום סמכות". האם, לדעתך, על חברי הכנסת לקבל החלטות בהתאם לרצונו המשוער של "העם" בכל עניין העומד על הפרק? אם כן - למה בכלל צריך נציגים? מדוע שלא לייסד מנגנון פשוט יותר - מכון ממשלתי לביצוע סקרי דעת קהל - ולקבל החלטות ע"פ תוצאות הסקרים? כיצד יעמדו חברי הכנסת על "רצונו של העם"? וכשמדברים על ה"עם" - האם הכוונה הינה לכלל העם או רק לתומכי אותה מפלגה, שמטעמה נבחר חבר הכנסת? אני חושב שהתפיסה שלך לגבי נבחר ציבור הינה שגויה, משום שהיא מתעלמת מכך, שכל נבחר ציבור חובש שני כובעים לראשו: כובע ה"נבחר" וכובע ה"מנהיג". אכן, פעולותיו כ"נבחר" צריכות לבטא את רצון *בוחריו*, אך פעולותיו כ"מנהיג" לא רק שאינן מחייבות זאת, אלא שלעתים מחייבות אותו לקבל החלטה בניגוד לרצון בוחריו. לדעתי, השאלה האמיתית, והקשה, הינה שאלת האיזון בין שני התפקידים, כלומר: מתי מותר לו (או אפילו הוא חייב) לפעול בניגוד ל"רצון בוחריו", כאשר הוא סבור - כ"מנהיג" - שרצון בוחריו שגוי. התשובה לשאלה זו הינה, לדעתי, שנבחר כבול ל"רצון בוחריו" ביחס ליעדים ולמטרות הראשיים של בוחריו1, אך לא ביחס לדרך הגשמתם. לדוגמא: חבר כנסת מטעם מפלגה, שמצהירה במצעה, כי היא רואה במדינת ישראל מדינה יהודית, חייב להתנגד לכל הצעה הנוגדת זאת, אך מצד שני הוא חופשי (וחייב, לדעתי) להגשים מטרה זו לפי הבנתו, גם אם החלטה שקיבל לשם כך אינה מקובלת כלל על בוחריו2. ********** 1 וגם השאלה, מהם אותם יעדים ומטרות ראשיות של קבוצת אנשים, אינה פשוטה כלל. 2 וזה שבוחריו יענישו אותו בשל כך ולא יבחרו בו שוב - זה כבר עניין אחר. |
|
||||
|
||||
אם כך אנחנו חלוקים. לדעתי, המצב האידיאלי שאליו צריך לשאוף הוא ביצוע ככל שניתן קרוב יותר לרצונו של העם. סקרים זה עניין מודרני שהומצא אחרי שכל השיטות כבר התגבשו, אבל ניתן לשקול גם שימוש בכלי הזה לצורך התקרבות לאידיאל הנ''ל. המנהיג צריך שיהיה לו מעוף ואולי כריזמה שבעזרתם יוכל לשכנע את העם בדרכו, אך אסור לו לפעול מבלי שהצליח לשכנע. ברגע שהוא עושה כך הוא פשוט דיקטטור, ולא זה מה שאנו רוצים. |
|
||||
|
||||
התפיסה שלך אינה פרקטית כלל וגם אינה רצויה ברמה העקרונית. אינה פרקטית - משום שלא מתקבל על הדעת, שבכל פעם שעומד נושא כלשהו להכרעה בכנסת, יצטרך חבר הכנסת לברר תחילה את ''רצון העם'', כדי לדעת כיצד להצביע באותו ענין. אינה רצויה - משום שאתה מייעד למנהיג תפקיד טכני בעיקרו ומשום שביסוד תפיסתך עומדת הנחה שגויה, שה''עם'' יודע תמיד מה טוב לו. ויש בעיות רבות נוספות המתחייבות מעמדתך, אבל אין לי כוח להרחיב כרגע. |
|
||||
|
||||
אני לא אמרתי שצריך להביא כל החלטה קטנה להכרעה ישירה של הציבור. זה באמת לא פרקטי ואפילו לא מעשי, ודבריך אלה הם התפרצות לדלת פתוחה. לכן, גם, איני שולל את שיטת היצוג. מה שאני כן חושב בעצם כתוב במאמר ''כנסת לא לגיטימית'', ואתה מוזמן לקרוא את המאמר ולהגיב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |