בתשובה לידידיה, 04/04/05 13:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי ה*חוק* הישראלי - ניתן להמיר את הדת אין סוף פעמים. ולשאלת שכ"ג - ילד שגוייר לא צריך "להתחרט". הוא פשוט יכול להמיר את דתו לדת הקודמת (או לדת אחרת), והעובדה שהדת היהודית ממשיכה "לאחוז" בו אין לה חשיבות מבחינת החוק הישראלי (להבדיל מהדין הדתי). אגב, בן לאב מוסלמי ולאם יהודיה נחשב יהודי בעיני היהדות, מוסלמי בעיני האיסלאם ו*כפול דת* בעיני החוק הישראלי. בן לאב יהודי ולאם מוסלמית נחשב יהודי בעיני האיסאלם, מוסלמי בעיני היהדות ו*חסרת דת* בעיני החוק. חשיבותה של ההשתייכות הדתית הולכת ופוחתת, משום שסמכויות רבות מועברות לבתי המשפט האזרחיים באופן בלעדי או במקביל לבתי הדין הדתיים, ובנוסף לכך העניינים שבהם יש חשיבות לכך הולכים ופוחתים. כיום - רק לחלק מ"הדין האישי" יש משמעות להשתייכות הדתית, בעיקר בענייני נישואין וגירושין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וילד שהדת היהודית או דת בכלל, נכפתה עליו כי הוא בן לאב כזה ולאם כזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה הוראות סעיף 13א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962: (א) לא תומר דתו של קטין אלא אם שני הוריו נתנו מראש הסכמתם בכתב או שבית-המשפט, לפי בקשת אחד ההוראים או לפי בקשת אפוטרופסו של הקטין, אישר מראש את המרת הדת. (ב) מלאו לקטין 10 שנים, לא תומר דתו אלא אם, נוסף על הסכמת הוריו או אישור בית-המשפט לפי סעיף-קטן (א), נתן גם הוא מראש הסכמתו בכתב. (ג) לא תומר דתו של קטין אלא בדת של הוריו או של אחד מהוריו, או של אדם שהקטין היה סמוך על שולחנו, מתוך כוונה לאמצו, בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה להמרת הדת, ובתנאי שבית המשפט שוכנע כי ההמרה דרושה לשם אימוצו של הקטין בידי אותו אדם לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981. (ד) המרת דתו של קטין בניגוד להוראות סעיף זה - אין לה תוקף משפטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה יעשה בגיל 18 ויום? תקוע! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |