|
||||
|
||||
כאמור, נימוס בסיסי מחוייב בכל סיטואציה, ואין זה משנה כלל מה אני חושב על האדם שמצידה השני של האינטראקציה. אני חושב שברור לכולנו שכשאומרים שאדם רואה באחר חפץ או כלב, מדובר במטאפורה. אף אדם לא רואה זונה וחושב שמדובר באמת בחפץ ולא בבן-אדם. לא שכל זה משנה. אני עדיין חושב שתנאי עבודתה של זונה אינם מושפעים מיחסם של הלקוחות אליה, אלא אך ורק מיחסם של ה''מעסיקים'' - מעסיק דואג ידאג גם ליחס נאות מצד הלקוחות, ומן הסתם גם לתנאי עבודה נאותים. מעסיק חלאה (וסביר להניח שבתחום הזה, רובם אם לא כולם כאלו) - לא. |
|
||||
|
||||
נו טוף, האופטימיות הזאת בהחלט מותרת לך בימים אלה, אז שוב מז"ט ושמחת בחגיך:) לצערי, נראה לי שיש לא מעט אנשים שדווקא רואים באנשים אחרים (בעיקר מהסוג הנשי) חפצים במקרה הטוב - ובמיוחד אם הם גדלו על חלק מהמסורות של יהדותנו המקודשת (לא שהדתות האחרות הרבה יותר טובות - באנגליה, עד תחילת המאה שעברה, נחשבו הנשים על פי חוק ל"מטלטלין" של בעליהן). וחוצמזה, אני עדיין חושבת שגם במצבים קשים יחס אנושי הוא איכשהו נוח יותר מיחס לא אנושי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |