בתשובה לדובי קננגיסר, 04/04/05 11:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אתאיסט בהשקפתי הדתית, אך יחד עם זאת יהודי לאומי. מאד. אכן, לפי *הדת* היהודית אינך יכול, ככל הנראה, להשתחרר מיהדותך. ואולם, מבחינה *לאומית* אתה יכול בהחלט להשיג זאת, ובקלות רבה אפילו, ונראה שאתה בדרך ה"נכונה" לכך. והערה לסיום: קשה לי להשתחרר מן הרושם, שהמקור והסיבה לרצונך (העזים, כך נראה) לקרוע את עצמך מה"יהדות", נובע מסתם הפרעה/מחלה נפשית. מסכן. תהיה בריא, חבר. לטעמי, ההפסד הינו כולו שלך, אבל נראה שאין לך שליטה על כך. אמרתי מסכן, לא? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הלאום היהודי שלי (או, יותר נכון, השיוך האתני היהודי שלי) לא מפריע לי, ואני די מקבל את זה שאני יהודי מבחינה אתנית. אבל היותי יהודי מבחינה אתנית אינה משליכה עלי שום מחוייבות, ואינה מטילה על ילדי כל מגבלה מבחינת המדינה. הבעיה היא עם שיוכי לדת היהודית נגד רצוני. המקור והסיבה לרצוני העז לקרוע עצמי מן היהדות הוא שאינני מאמין באלוהים, אני מוצא חלק גדול מהוראות הדת היהודית כמשוקצים למדי, ואינני רוצה שום חלק ביציר האדם הזה שנקרא ''הדת היהודית''. יצויין כי באותה מידה אינני רוצה להיות מוסלמי, נוצרי או בודהיסטי. אבל כמו ההוא שכינה אותי אנטישמי, אתה מוזמן לקרוא לי חולה נפש אם זה עושה לך את זה. את הרחמים שלך אתה יכול לשמור לעצמך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |