 |
לא עולים לדיון? איפה אתה חי? כל שני וחמישי מוגשות עתירות נגד ערוצי טלוויזיה ששידרו איזה מסר לא מספיק פוריטני בשעות שילדים אולי צופים בטלוויזיה. כל שבועיים יש כתבה איפשהו שקוראת חמס כנגד משחקי המחשב שמרקיבים את מוחם של ילדינו הרכים. שלא לדבר על המערכת שכבר פועלת בתחום הקולנוע לסיווג סרטים על פי גילאים. אנחנו אמנם לא מפורטים כמו בארה"ב (שם ממש כותבים מה יש בתוך הסרט שגרם להם לתת סיווג כזה ולא אחר), אבל גם זה יותר מדי.
באשר לעיתוני הנוער - בזמנו היה לי מנוי על אחד העיתונים הללו ("משהו", נגמז מאז, ברוך השם). ההורים שלי, כמובן, מאוד שמחו שהילד קורא שבועון ולא כל כך התעניינו בתוכן. הצרה היא שגם אני לא כל כך התעניינתי בתוכן, החל משלב כלשהו בתהליך הדעיכה של העיתון, שעסק ברובו במיני כוכבי נוער שלא עניינו אותי אז (וגם לא היום), ברכילויות ובעניינים של בינו לבינה, שבאותם הזמנים לא היו רלוונטיים במיוחד עבורי, לצערי הרב. אני לא ממש בטוח למה המשכתי להיות מנוי עליו כל כך הרבה זמן. כנראה שלא רציתי לאכזב את ההורים.
מצד שני, גם על MAD הייתי מנוי איזה חצי עשור, למרות שבשלב כלשהו זה כבר היה ממש לא מוצדק.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש