 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הקטע של צהר? אם אתה משלם לצלם וידאו וסטילס, מאפרת, ספרית, מסדרת פרחים, די ג'יי, מלצרים, שף, שומר, תאורן, ועוד מליון אנשים, למה לא לשלם כסף למי שמנהל את הטקס? ואם כבר משלמים, מה הבעיה למצוא אחד שתמורת תשלום סביר ינהל את הטקס לפי רצונך (וכללי ההלכה)? למה האפשרויות היחידות שכמעט כל הזוגות שוקלים הם הרבנות וצהר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא שילמתי לספרית ולמאפרת. השתמשתי בקצת אודם לשפתיים ושיערי היה פזור, כמו תמיד. בכל פעם שאני רואה בחורות שכל חייהן מסתובבות עם קוקו והנה ביום חתונתן, האמור להיות היום המאושר בחייהן - הן עומדות מתחת לחופה ומגדל פיזה על ראשן והן פוחדות לזוז, שמא יתמוטט - אני מרחמת עליהן. מה כל הסיפור ולמה עושים מהחתונה כזה טרראם, מעולם לא תפסתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא בתור אחת שמדי היום יום שלה הם ג'ינס, גופיה שנגנבה מהארון של הבחור וצמה, היה לי נחמד שיום אחד מישהו סירק אותי יפה ושם לי צלליות בעינים ככה שאני אהיה יותר יפה (במקום האפקט הרגיל של פנס). אבל סירבתי למגדלים או לפריזורות למיניהן, בדיוק מהסיבה שהיה לי יום ארוך גם ככה, ולא התחשק לי להתחיל אותו בשש שעות של רולים ופן. אז היה טבעי, רק יותר יפה מהטיבעי הרגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שאני נתקלת במילה בפעם הראשונה, חלילה, אבל תמיד התביישתי לשאול, הממ... מה זה צלליות בעיניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צלליות לעינים הן אבקות דקות, בד''כ דחוסות לגוש, שטובלין בהן מברשת קטנה וצובעים את העפעפיים. אם יודעים מה עושים זה יכול לגרום לצבע העינים להיות בולט יותר או זוהר יותר, לגרום לעינים להראות גדולות יותר, להסתיר עפעפים שמוטים וכל מני מרעין בישין שכאלה. אצל רוב הנשים זה פשוט צבע על העפעף במקרה הטוב, או חיקוי לפנס בעין במקרה הרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף, בדכ. וכשצריך, זה בד''כ לא עוזר.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע של שפיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבית שמחות! אפשר להסתכל על זה כדרך לפרוש את התשלום על החתונה על פני פרק זמן ארוך יחסית. אפשרות אחרת היא לעשות יותר ילדים מאשר כל החברים שלך, וככה לדפוק אותם במספר המתנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את "מחזור הכסף" כדרך להעביר כסף מדור ההורים לדור הילדים: לרוב ההורים מממנים את החתונה, והילדים (ילדים? עוד מעט הם כבר מתחתנים!) מקבלים את הצ'קים. אני גם חושב שאם מסתכלים על זה כך, זה עוד סיבה (אחת מני רבות) למה הרעיון "לכסות את מחיר המנה" חסר הגיון וצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאם במקום מסיבה שעולה יותר מ50$ לאורח היו עושים מסיבה שעולה פחות מ20$ לאורח אז: א. רוב האורחים היו נהנים באותה מידה, אם לא יותר. ב. את ההפרש היו יכולים ההורים להעביר ישירות לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי אתה (ואני, ורוב האנשים בסביבה של שנינו) בורגני בעל הורים באחד משניים-שלושה העשירונים הראשונים. אצל הרבה מאוד משפחות, הצ'קים באמת ובתמים משלמים את עלות החתונה, או לפחות חלק נכבד ממנה. לא מזמן התפרסם בעיתונים מקרה של זוג שהצ'קים של החתונה נשדדו ממנו, ועכשיו אין להם איך לשלם על האירוע. גם נותני השירותים השונים מכירים את הנוהג הזה, ולכן מקובל לשלם על האירוע בצ'ק דחוי למספר ימים אחריו. סיבה אחרונה למה זה הגיוני ומוצדק "לכסות את מחיר המנה" נובעת דווקא ממה שאתה אמרת: אם החתונה היא דרך להעביר כסף מדור ההורים לדור הילדים, הרי חתונה שהצ'קים לא כיסו את העלויות שלה היא בזבוז משווע: מוטב היה לו ההורים פשוט היו מעבירים את תקציב החתונה לחשבונותיהם של הילדים, ומוותרים על החינגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי שמטרת החתונה, או אפילו מטרת האירוע הגדול, היא להעביר כסף; ברור שזה מטופש. התכוונתי שזרימת הכסף בפועל היא בכיוון זה, ומבחינה זו אין סיבה לקשר בין מחיר המנה למתנה. אבל תודה שהארת את עיני באשר למה שקורה בעשירונים הנמוכים יותר, זה חדש לי. הסיבות היותר בנאליות שבגללן נראה לי טפשי ולא צודק לשאוף "לכסות את מחיר המנה" הן שהשיקול הזה מתעלם מעניין היכולת הכלכלית של הנותן, שבעיני צריכה להיות גורם משמעותי יותר (ומתעלם ממידת הקרבה לבעלי השמחה, אבל את זה בדרך-כלל לוקחים בחשבון כשיקול נוסף); ובעיקר, שעד שאתה בא לחתונה לרוב אין לך מושג כמה היא עלתה (וגם לאחר מעשה צריך קצת ניסיון בתחום כדי לנחש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמקום בו נערכת החתונה הוא אומדן סביר לכמה כסף הושקע בה. ובין כה וכה מדובר תמיד על ''לכסות את מחיר המנה'' ולא על ''לכסות את מחיר המנה, ואת החלק היחסי שלי של עלות הדי.ג'יי, הצלם, השמלה והחליפה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקום בו נערכת החתונה נותן אומדן סביר - איך, בדיוק? רק אם יש לך ממש ניסיון מעודכן בתחום, ובאזור הגיאוגרפי הנתון. ולמה, אם כבר זה ההגיון, לא לכסות את החלק היחסי של עלות הדי ג'יי? ושל השמלה? (תשובה פרגמטית, מהניסיון הקטן שלי: התקליטן, הצלם והשמלה עולים (כל אחד לחוד) סדר גודל אחד פחות מהמקום והאוכל (ביחד; ברוב המקומות, אאל"ט, הם באים בחבילה אחת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, מה הקשר? הצ'ק לחתונה מורכב בעצם משני תשלומים: 1. מתנה לזוג הנישא 2. השתתפות במימון המסיבה (כמו שאתה עושה כשאתה בא למסיבה פרטית מושקעת שאינה אצל רוטשילד). ההערכה של הסכום המתאים היא בדיוק כך - הערכה. היא מבוססת על מידת הרצון שלך לתת מתנה, וגם, במידה מועטת יותר, על סוג החתונה (אם זו חתונה בבית עם קייטרינג, מביאיפ פחות מאשר לחתונה באולם). אף אחד לא עושה הערכות לפי "על איזה אולם מדובר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקליטן, הצלם והשמלה הם בעלי עלות *שולית* אפס. המנה שאכלת נספרת וממומנת בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכי אהבתי את ההערה בסוף: "הכותב הוא מומחה לכלכלת הפרט והמשפחה." י.ר., מומחה לניהול אימפריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל רק שהוא אינו מומחה לחשבון, שאז היה זוכר לחלק לשניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה, תסביר לי למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחיר החתונה מתחלק (בממוצע) בין משפחות החתן והכלה, ולכן ההוצאה החודשית למשפחה שהוא חישב קצת מוגזמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בחישוב של הסכום החודשי למשפחה של שלוש ילדים. אבל בשורה התחתונה, הוא צודק, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את השורה האחרונה. ודאי שהוא צודק בטענה הכללית שההרגשה לפיה המתנות מכסות את מחיר החתונה ולכן הארוע הוא כאילו חינם היא הרגשה מוטעית בגלל מחיר המתנות שבעל השמחה העניק/יעניק לאורחיו בבוא יומם, והכסף מנו חיה תעשיית הארועים לא צמח על העצים. בקשר לשאלה אם ההוצאה מוצדקת, זה עניין פרטי של כל אחד. בעיני הרבה יותר הגיוני להוציא את הכסף הזה על דברים אחרים, אבל לי גם אין טלביזיה עם מסך LCD בגודל 72 אינטש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתבתוב שני ספרים על ניהול אימפריות שיגיעו לרשימת רבי המכר, כשעיתונים יפרסמו מאמרים שלך בנושא ''ניהול אימפריות'', כשעיתונים יסקרו את ספרים שלך, כשתחיה מניהול חברה שמתמחה בניהול אימפריות, נדבר. בינתיים, י.א. עושה את כל זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה בדיוק דרישת הסף. האם מישהו שכתב שני ספרי מד"ב הוא מומחה לאקסוביולוגיה? (כדי להגדיל את האנלוגיה למקרה דנן נאמר גם שהוא הוציא אותם בהוצאה עצמית, כך שהוא אכן מנהל חברה שמנסה להתפרנס ממכירת הספרים האלה.) אגב, דודו טופז הוא, כנראה, מומחה לספרות עברית. הוא כבר כתב שני ספרים (דקים, אבל בכל זאת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרישות הסף: א. כתיבת ספרים *בתחום* ב. שעיתונים מכובדים יפרסמו מאמרים שכתבת בתחום ג. שהספרים יזכו להתיחסות עניינית ואוהדת מהעיתונים הגדולים ד. התפרנסות מהתחום. דודו טופז (ביחס לספרות עברית), מי שכתב שני ספרי מדע בדיוני (ביחס לאקסוביולוגיה) ואתה (ביחס לניהול אימפריות) לא עונים אפילו לתנאי אחד מהרשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם העיתונים לא אוהדים את מה שכתבתי - אני לא מומחה? אגב – האם את הקריטריונים האלה אתה ממציא תוך כדי תנועה או שהם מוגדרים מראש באיזה שהוא מקום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה, כשזה יהיה הדבר היחיד שמבדיל בינך לבין מר אש, נדבר. אגב, זה מה שכתבתי בתגובה הראשונה, כשתמצא לי משהו שלא יסתדר לי אם זה, אני אחפש קריטריונים אחרים, כרגע טוב לי איתם. אני לא מבין למה כל כך מציק לך כשכותבים על מר אש שהוא מומחה. אגב ב', נזכרתי למה נחתי שנתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר כבר עכשיו. לא הבנתי מה מפריע לך במומחיות שלי לניהול אימפריות. הבנתי שלא נוח לך להמשיך בנושא, אז נפסיק. אתה יכול לחזור לנוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפריע לי שהמומחיות שלך לא קיבלה שום אישוש מגורם שאינו אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שדבריך על דודו טופז לא נאמרו באירוניה. הוא מאוד מקפיד על התספורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב שלנו דווקא ביקש תשלום (לא רק החזר נסיעות אלא גם ''כל מה שנרצה להוסיף''). הוא הסביר שככל שצהר הופכת פופולרית יותר, זה הופך למעין חצי משרה עבור הרבנים שממשיכים לעבוד דרכם, עם חתונה כמעט כל יום. יצויין כי הרב מילא אחר בקשותינו, וביצע טכס קצר למדי ובלי טרטורים מיותרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתנו מה בדבר כסף, ענה הרב שלנו - לא מצוהר, אבל בגישה דומה - שזה לחלוטין נתון לשיקול דעתנו, והוא בכל מקרה יעביר את הכסף למטרות וולונטריות. אני דווקא בגישה של סמיילי: מבחינתי הוא נותן לי שרות, והייתי שמח לשלם לו עליו (ואם הוא בוחר להעביר את הכסף לאחר, לא ענייני). הוא מצידו סרב לנקוב בסכום, ואפילו לרמוז על סדר-גודל. בעיני זה יפה, אבל גם קצת מעצבן: איך בדיוק אני אמור להחליט על סכום? כשמדובר על תרומה לארגון וולונטרי כמו האגודה למלחמה בסרטן, אני יודע שאני מתבקש לתרום פעם בשנה, ועוד X פעמים בשנה לארגונים דומים; אני יכול להחליט כמה אני מקציב לתרומות כאלו באופן כללי ואיך לחלק. כאן התשלום-תרומה הוא חד פעמי, אין לי הזדמנויות לפצות ואין עם מה להשוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרים כאלה, הדרך לחישוב היא שהתועלת הצפויה לך מחולקת בינך לבין נותן השרות שווה בשווה. בעקבות הטכס המכובד ודברי החוכמה ששמעתם צפויות לכם כ 90 שנות אושר, שבכל אחת מהן נחסכים ממך ומזוגתך ביקורים אצל פסיכולוג/פסיכיאטר/רופא כללי/רופא מומחה לבעיות כלי דם/מומחה ללב/מומחה להשתלות/דמי קבורה (עפ"י הסדר הזה), בשווי ממוצע של 385.42 ש"ח לשבוע. צא וחשב1. ______________ 1- למה לא עורכים את החישובים בתוך הבית אין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עם מוסלמים ונוצרים נדבר, עם רפורמים לא" http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |