|
בשמחה. ובאותו ענין, כמות ספרי הילדים האיומים היוצאים לאור היא מהממת (כמות הספרים המחורבנים למבוגרים היא גם גדולה מאד, אבל לא בכך עסקינן). דומה שכל אידיוט שחלף אי-פעם על פני ילד ברחוב מוציא ספר ילדים, בלי לתת את הדעת על נושאים טריויאלים כמו כישרון כתיבה, רעיון או אפילו שימוש סביר בשפה. לעומת זאת, נמצאים בשוק גם הרבה מאד ספרי ילדים נפלאים ממש, בעיקר מאחר שזהו תחום שבו לא מפסיקים להדפיס מהדורות נוספות של ספרים מוצלחים. אמא שלי העבירה לידי משלוח ראשון של ספרי ילדים שהיו חביבים עלי ועל אחי כפעוטות, ושהיא שמרה מאז. מתוך עשרה ספרים שקיבלתי בינתים, שמונה עדין מודפסים בצורה סדירה, ואחד מן השנים האחרים הוא קובץ שאת רוב הסיפורים והשירים בו עוד אפשר להשיג בקלות. במיוחד בתחום הספרות לפעוטות, נראה שלהורה הממוצע אמורים להיות הכלים לבחור בחירה מושכלת גם ללא עזרה ממשלתית: דבר ראשון, הסיפורים הם קצרים דיים בכדי שיוכל מבוגר לקוראם בקצרה כבר בחנות. דבר שני, סופרי הילדים הטובים הם פוריים למדי, כך שדי שהורה מכיר שלושה-ארבעה סופרי ילדים טובים (לדוגמה מן הכותבים הפעילים היום - מרים רות, מיריק שניר, דוד גרוסמן* פאול קור שנפטר לא מזמן אך אלמנתו ממשיכה להוציא מכתביו וכולי), ויש בידיו את הכלים לבנית ספריה התחלתית סבירה. נוסיף לכך את המקרים הרבים שילד שב מן הגן ומבקש שירכשו עבורו ספר שהגננת הקריאה (מה שקורה הרבה, ובגנים הטובים כך נחשפים הילדים לקלסיקנים כמו מרים ילן שטקליס או ביאליק לילדים), המלצות של הורים אחרים ושל מוכרים טובים בחנות (ולא בכל חנות יש מוכרים שמבינים ואוהבים ספרות ילדים, אבל אנחנו בפרוש לא עברנו מן העולם עדין), ומסתבר שהמשימה לא קשה במיוחד.
____________________ * לקוחה נחמדה שמקריאה לילדיה הרבה אבל היא לא ממש קוראת באה אלי בתגלית שדוד גרוסמן כותב גם למבוגרים. מוזר מאד.
|
|