|
||||
|
||||
בשביל לאבד את האיזון צריך שיהיה איזון מלכתחילה, מה שלא ממש נכון במקרה של הנשיא הנוכחי שלנו. כמעט מיומו הראשון בתפקיד הוא בוחש בגמלוניות בכל קלחת שרק נקרית על דרכו, מתערב בנושאים פוליטיים אפילו יותר מקודמו (מי היה מאמין שזה בכלל אפשרי), מחייך חיוכים של נופת צופים ממלכתית ונוטפת שמן זית זך לכל עבר, אך תוך כדי כך הולך ומתרחק מלב הקונצנזוס הישראלי הישר אל חיקם המזמין של חוגי הימין הדתי. אין לי שום ציפיות מהאיש הזה שנבחר לנשיאות לא בזכות אישיותו אלא רק כי אלי ישי רצה להראות לשמעון פרס מי באמת מנהל פה את העניינים, ואני חושב שהוא הוכחה חיה ונושמת לכך שמוסד הנשיאות בישראל הגיע לסוף דרכו. |
|
||||
|
||||
מתערב בנושאים פוליטיים? מה, מאסרה של הר שפי הוא מאסר פוליטי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אז בעצם אנחנו רפובליקת בננות המבצעת מאסרים פוליטים? |
|
||||
|
||||
התכוונתי לכך שכל דבר שיש לו השפעה על סביבתו הוא פוליטי, בין אם זה וגנר, ברית-מילה, צחי הנגבי או עתידן של חברות הפלאפונים. |
|
||||
|
||||
טוב, בואו נראה. מאסרים פוליטיים? בדרך כלל לא ליהודים (אבל שאל את מקסים גילן על מאסרו בגין טעות תרגום... כמעט כל יתר המעורבים בפרשה הלכו לעולמם.) שוחד? אתם זוכרים את הרעש שקם בוועדה המרכזית של הליכוד כאשר *לא חולקו מספיק משרות*? ואותו הדבר (רק קצת יותר בשקט) נשמע בצד השני של המפה הפוליטית. אורך החיים והנשימה של ממשלות? תספרו בעצמכם. 4 שנים בין בחירות זו פנטזיה, בישראל. על פי קריטריונים אובייקטיביים, ישראל יכולה להתהדר בבננאותה. |
|
||||
|
||||
האם איטליה היא רפובליקת בננות ע"פ קריטריון 4 השנים? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה מצבה של איטליה. ישראל, לעומת זאת, מוכרת לי יותר. |
|
||||
|
||||
באיטליה, עד לפני מספר שנים בודדות, התחלפה ממשלה כמעט כל שנה (גם אצלם החוק הוא בחירות בכל ארבע שנים). הצגת את ריבוי הבחירות כקריטריון לבנניות של רפובליקה. הבה נבחן את הקריטריון לאור המידע שהוספתי. |
|
||||
|
||||
הצגתי מספר קריטריונים אקראיים. רפובליקת בננות תיראה כזו ברוב הקריטריונים. מדינה "מתוקנת" לא תאבד את "תקינותה" אם יש שם עוד מרחב לתיקון. איני מכירה את הרקע שעליו צוירו הממשלות המתמוטטות של איטליה. לעומת זאת, קשה לי להאמין שרמטכ"ל צבא איטליה מניע גדודים ומדווח על כך לעיתונות בזמן שראש ממשלתה ישן... ...אבל אולי זה המצב גם שם? איני בטוחה שנשיא איטליה מתעקש לחון פושעים בניגוד להמלצות שר המשפטים שם – איני בטוחה בכלל כיצד בנויה המערכת הפוליטית של איטליה. ומה לגבי עיירות הפיתוח של איטליה, והנחשלות המובנית לתוך הכלכלה שלה? ומה לגבי המיעוט ה(מגרדת את ראשה) – טוב, נאמר – מה לגבי המיעוט השמי שבאיטליה? האם כפריו אינם מוכרזים? האם בחוריו נאסרים במאסר מינהלי איטלקי? מה מצב רשיונות הבנייה אצל המיעוט השמי באיטליה? הבננות צומחות בישראל תחת כל עץ רענן ומתפרצות מכל חריץ בשלמת הבטון והמלט שהולבשה על הארץ הנחמסת. |
|
||||
|
||||
אכן, מוסד זה הגיע לסוף דרכו. אחרי שרשרת הפדיחות המזעזעת של וייצמן - שפשוט לא ידע מתי לשתוק - כבר הייתי נכון לסלוח לקצב כמעט כל דבר. הוא ביקר משפחות של מתנחלים קיצוניים, אבל כף-רגלו כמעט שלא דרכה בישובים הערביים במשולש - שתקתי. הוא הצטרף למקהלה הלאומנית-קיצונית, הרואה בכל מי, שמותח ביקורת על מדיניותנו בשטחים הכבושים: שונא ישראל - התעלמתי. אבל עתה - אין, צריך לראות את האמת: זהו נשיא פוליטי, שההבדל היחיד בינו לבין קודמו הוא: וייצמן ידע איך לקומם עליו את כווו---לם; קצב משייך עצמו אך ורק לימין הדתי, ומנכר את עצמו מן השמאל (אבל, היי - אנחנו הרי כבר לא חלק מן "העם"... אנחנו, בכלל, האליטות; אותנו זה "בסדר" לנכר, כנראה). אם-כן - על-מנת למנוע מצב, שבו נתבקש לבחור בין שירי וייצמן לישראל כץ (או בין יעל דיין לאליק רון, או בין תמר גוז'נסקי למרדכי אילון... מי בכלל מבדיל ביניהם) לתפקיד הנשיא ב2007, אני קורא בזאת, כאמור בכותרת, לקחת צעד או שניים אחורה, מרחוב-ללא-מוצא זה שנקלענו אליו, ו - אם אין באפשרותנו להחזיר את המנדט (כי הבריטים אינם כה טפשים - חייליהם ודאי שלא ירוצו בסמטאות עזה, או תל-אביב), לפחות נצטרף לחבר-הלאומים, ונמליך עלינו את המלכה... שאם לא כן - לא ירחק היום, ויהא עלינו לקרוא את המשפט, "נשיא המדינה, מר יוסף בא-גד, אמר היום"... שלכם, דני. |
|
||||
|
||||
או אולי Wellcome back my friends to the show that never ends בכל אופן, הורדת שמות התואר המקצועיים משמך היא תוספת נאה. ומה רע באזרח זה או אחר בתור נשיא? האם סף המינימום הוא ידע בתיאטרון יפני ומספר ציטטות מקירקגארד באמתחת, והכרת חומש מהווה מיכשול? |
|
||||
|
||||
אילו בסתם אזרח היה מדובר, ניחא - היינו יכולים לראות במוסד הנשיאות מעין שעשועון טלוויזיוני סטייל דודו טופז. אבל לא זה המצב. בימינו מאכלסים את מוסד הנשיאות מיני פוליטיקאים, לאו דווקא מהשורה הראשונה (לא שזה היה משפר את המצב אם כן היו). מוסד הנשיאות נוסד כדי להציב דמות מופת בראש המדינה - אדם משכמו ומעלה שאמור לייצג את המדינה. זו הסיבה שהנשיאים הראשונים היו אנשי אשכולות - וייצמן (הראשון), קציר, ואחרים ששמם לא עולה בראשי כרגע. שני אלו שנקבתי בשמותיהם, למשל, היו מדענים, ותרמו רבות לפיתוח המחקר בארץ. מה עשו וייצמן (השני!) וקצב? חשוב לציין - לא "לייצג" את המדינה. אי אפשר "לייצג" את המדינה, כי אנחנו מפולגים מידי. בשביל זה יש את הכנסת. הנשיא לא אמור להיות איש שכל אחד יגיד "אני מסכים איתו", אלא איש (או אישה) שכל אחד יוכל להגיד "אני רוצה להיות כמוהו". מבחינת הישגים, מבחינת השכלה, מבחינת דרך ארץ. לא זה המצב כיום. אפילו כאיש דתי אי אפשר לזקוף לזכות קצב השכלה תורנית מופלגת. הוא איש פשוט. הוא "מייצג", כביכול - וכאן בדיוק הבעיה. |
|
||||
|
||||
ואני לתומיץ חשבתי שמוסד הנשיאות נועד כדי להציב את חיים וייצמן במקום שלא יפריע לדב''ג. |
|
||||
|
||||
אם כך אז באמת המוסד סיים את תפקידו. |
|
||||
|
||||
כמובן, א. "המקום היחידי אליו מרשה לי בן-גוריון לתחוב את אפי הוא הממחטה" (ח.וייצמן) ב. בתגובה לאמריה כי "הנשיא הוא סמל" – "אינני רוצה להסתמל!" (ח.וייצמן) ציטוטים מהזיכרון מתוך הספר "לא יעלה על הדעת" של רפי מן. |
|
||||
|
||||
ועכשיו, כששני אלה כבר אינם - קדימה, לחזור אל המלכה! |
|
||||
|
||||
אני בעד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |