 |
|
 |
||
|
||||
 |
ושמו מישל ארדן, טס עם ברביקיין וניקול גם בטיל לירח. הוא גם פייס ביניהם כשעמדו להרוג אחד את השני בדו קרב. הם כלל לא היו חברים באותו מועדון, האחד היה יצרן תותחים והשני היה יצרן מגנים, שהתערב איתו שהטיל לירח לא ימריא. הצעת הפשרה של הצרפתי היתה ששלושתם יטוסו יחד. רק בשביל הדיוק. וכך זכה נשיא מועדון התותח, לטוס בטיל אחד עם מישל ועם ניקול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ניקול לא היה במועדון התותחנים? אני לא זוכר כלום מ"מהארץ לירח", אבל המקור שלי הוא "הפוך על פיו": "כי באותו פגז, שדמה לספינת-אוויר, שכנו שניים מאנשי מועדון התותחנים והם: נשיא המועדון עצמו, המפי ברביקן, והסרן ניקול; השלישי היה בן-צרפת, הרפתקן וחמום-ראש מהולל." (עמ' 61; בהמשך הפסקה מסופר מה נהיה אחר-כך עם אותו ארדן). אפילו בדקתי עכשיו בגוטנברג, ולא מדובר בטעות תרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כנראה שז'ול ורן קצת שיכתב את עצמו בהמשך. קורה. למה? כנראה שלא נדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקוראי "אי המסתורין" צפוי בכלל שכתוב רציני: מכיוון שורן רצה לשלב בספר דמויות מתוך "ילדי רב החובל גרנט" ו"20,000 מייל מתחת למים", *וגם* שהטריגר לתחילת "אי המסתורין" יהיה מלחמת האזרחים האמריקאית, הוא עשה מיש מש מוחלט של התאריכים, תוך התעלמות גסה מכל התאריכים שבשני הספרים הקודמים (אם כי הוא עשה את זה באופן מודע ולמהדורה הראשונה כבר הוספו הערות שוליים שמסבירות את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא לי להקריא עכשיו את "אל הירח" לילדה בת 8. מדובר בתרגום ממש ישן (אבדוק בבית של מי אם מישהו יבקש). למרות זכרונות הילדות1 הנעימים שיש לי מהספר, בהקראה חוזרת הספר מעניין כמו רשימת מכולת2. פרק שלם מוקדש לרשימת כל הבנקים ( כ20 במספר) שבהם ניתן היה לתרום כספים לפרויקט וסכומי הכסף שכל מדינה ומדינה תרמה. מספר פרקים עוסקים בחישובי נפח ותימחור של מתכות שונות ועוד פרק שמוקדש לחישובים אסטרונומיים ( שעד כמה שאני יכול לשפוט הם מגוחכים ופשטניים לגמרי כשהם בכיוון). האקשן עם קולונל ניקול וארדן מופיע די באמצע הספר, לאחר שצולחים הרצאות של ברביקיין על מהירויות לוע והתכתבויות עם מיצפי כוכבים. יאמר לזכות הספר שבעיני מבוגר הפרק הראשון הוא ממש מצחיק - חברי מועדון התותח מבכים את סיום המלחמה בחוסר רגישות סאטירי. ומה שיותר מוזר, בתי ממש נהנית מזה! יכול להיות שהסיטואציה ( אבא מקריא לי ספר) תורמת את חלקה, אבל גם ילד בן 11 קרא (וחזר וקרא) ונהנה. 1 לידיעת נועה ו: אל תשאלי. 2 אגב, חוויה דומה עברתי בקריאה חוזרת של 20,000 מייל (תרגום: עידית זרטל!). דיווחי מלאי משמימים על כמות הבשר המשומר וכולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסוציאציה פראית: יש ספר של יאנוש קורצ'אק על ילד שמקים עסק מסחרי למכירת מכשירי כתיבה. חצי מהפרקים עוסקים בחישוב של מלאים, אומנם בלי פירוט, ובכל זאת, מרתק. כנראה שזה מבחנו של סופר טוב (אם כי בגיל המתאים, גם אבן שושן היה יכול להחזיק אותי שעות על שעות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל ורן ב"אי המסתורין" יש המון רשימות כאלו, והן ריתקו אותי לגמרי כשהייתי צעיר. למשל, יש קטע שמתאר איך המהנדס מכין ניטרו-גליצרין וזה הולך בערך ככה: "הוא לקח חומר X וערבב עם חומר Y וקיבל חומר Z ואליו הוא הוסיף חומר W וערבב עם חומר V..." ויש גם רשימות מלאי של האוכל שלהם וכדומה. היה יותר כיף לקרוא את זה מלשחק Simcity. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה נזכרתי איך קוראים לו: דז'ק הקטן. איך נהניתי ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''חברי מועדון התותח מבכים את סיום המלחמה בחוסר רגישות סאטירי''. לגבי מבוגרים בארץ ביום זה נראה לי לגמרי לא מצחיק. ראה האבל הגדול שחשו מפוני גוש קטיף על אקדחיהם האבודים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זה מה שהם מבכים! באמת שאלתי את עצמי מה הביג דיל, ולמה הם מתבצרים על הגגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האפשרות הדחוקה שלא אירנת אותי, אציין שרבים מהם נשמעו בתקשורת מייבבים על החזרת אקדחיהם למשטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילדותי המוקדמת קראתי את 20,000 מיל מתחת לפני המים, בהוצאת אגור- דן-חסכן או משהו כזה. לאחר כמה וכמה שנים נתקלתי בספרים אחרים הנושאים שמות כגון "קפיטן נמו" או "הצוללת נאוטילוס" או שזה שוב היה 20,000 מיל? לא זוכר. אבל העלילה היתה שונה לחלוטין. הטעם הטוב ביותר וחוויית הקריאה החביבה ביותר הזכורה לי, היתה מהקריאה הראשונה של מהדורת אגור על שני כרכיה. יש למישהו מושג אם מדובר בספרים שונים, או בשכתובים שונים של אותו הספר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |