|
וממתי זה שכבר מיצינו עניין הפריע לנו להתווכח?
אני חושב שאנחנו קצת מתפזרים במונחים. אני מציע להפריד בין שתי רמות: רמת התצפית ורמת ההסבר. ברמת התצפית, אנחנו יכולים לצפות במה שאנחנו מכנים התנהגות אגואיסטית ובמה שאנו מכנים התנהגות אלטרואיסטית. גם כשאנחנו מבצעים אינטרוספקציה (עדיין ברמת התצפית) אנחנו יכולים להבחין בין סוגי ההתנהגויות הללו. לפעמים אנחנו מבצעים מעשים *רק* בגלל טובת הזולת. אני מתאר לעצמי שכמי שיש לו ילדים אתה מכיר את העניין טוב ממני.
אבל יש עוד רמה, והיא רמת ההסבר. אתה (או גדי) מציעים היפותזה לפיה אפשר להסביר את כל מיני ההתנהגויות (שברמת התצפית אנחנו קוראים להן) אלטרואיסטיות באמצעות מניעים אגואיסטיים. הסבר כזה הופך את האלטרואיזם למושג "חברתי", מוסכמה ותו-לא (כמו המסקנות שלך בתגובות למטה). אלטרואיזם לא "קיים באמת".
לי נראה שסעיף 2 שלך הוא קצת משונה. מעצם ההגדרה של רצון, ברור שהאדם שואף לספק את הרצונות שלו. מעצם הגדרה של תחושת-חובה, אתה מרגיש חייב למלא אותה. נראה לי שהשאלה הרלוונטית היא: האם אדם מממש "רצון לעזור לאחרים", כשאין לו רווח מכך מעבר לעצם סיפוקו של הרצון הזה? האם הוא ממלא את החובה רק לשם מילוי החובה? נדמה לי שלמרות שתוכל לטעון שזה אגואיזם, זאת טענה קצת טאוטולוגית. התנהגות כזאת תיחשב אלטרואיסטית והיא מובחנת מסוגים אחרים של התנהגות.
|
|