 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מאשים אותך בכך שאתה אמשאי זקן! ואז שוכח... אם היית אומר שברמה אחת אפשר לדבר על האגואיזם ו/או האלטרואיזם של תרזה וברמה אחרת אין משמעות למושגים אלו, אז הייתי מבין. אבל באיזו "רמה של הפשטה" אפילו לתרזה לא יעזור כלום והיא תהיה בהכרח אגואיסטית? מדוע בפרמידה הרדוקציוניסטית נהוג שהאלטרואיזם יושב על האגואיזם ואף פעם לא להיפך? אף פעם לא באמת הבנתי את ההצדקה לתאורים שמנסים להראות שכל מעשה אלטרואיסטי מורכב בבסיסו מתת מעשים אגואיסטים. אולי אפשר לנסות להעמיד את זה על הראש (חשבתי על כמה דוגמאות, אבל השעה מאוחרת מידי)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מבין מה אתה אומר (דרך משונה להגיד שאני בטוח לא מבין מה אתה אומר). האם תגובה 287813 עונה לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה כי ברגע שיש טיפה אגואיזם במשהו, אז הוא כולו אגואיזם. ולכן, תמיד באים וקופצים: "אבל הוא האמין שזה נכון! אז הוא עשה את זה בשביל עצמו!" והכשל הלוגי הוא ש*גם* בשביל עצמו, אינו שקול ל*רק* בשביל עצמו. מי שעושה מעשה ש*עיקר* מטרתו היא לא רווח אישי (הסיפוק שחווה מי שמציל מישהו אינו המטרה; הוא תועלת צדדית), מעשה הדורש הרבה ויתורים על הנהוג והמקובל, ומעשה מועיל לחברה בנוסף לכל, הוא בהחלט אלטרואיסט דה-לוקס - גם אם כיף לו. זה עניין פשוט: הטענה האגואיסטית שואלת שאלה בצורה כזו שאי אפשר אלא לקבל את התשובה אותה היא מניחה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסיפוק שחווה מי שמציל מישהו אינו המטרה" - האמנם? אם כך מהי המטרה? (ואם תענה "המטרה היא להציל חיי אדם" או משהו כזה, אמשיך לשאול למה האלטרואיסט שלנו רוצה להציל חיי אדם. בסוף, חוששני, לא יהיה מנוס מלהגיע לאותה נקודה של סיפוק אישי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו, שוב: הגישה האנטי-אלטרואיסטית מתעלמת מכל השאר. הטיעון שלך הוא טאוטולוגי לגמרי: מי שמציל, הוא רוצה להציל. אם הוא רוצה להציל, סימן שהוא אגואיסט, כי הרצון שיחק פה תפקיד. זה לא 'סיפוק אישי' אלא אם כן נסכים לבטל כחרס הנשבר כל השאר. ואני עדיין מחפש סיבה למה אחוז אחד של אגואיזם הופך את כל ה-99 אחוזים ללא רלבנטיים, ולא להיפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טאוטלוגיות אף פעם לא עשו עלי רושם רע במיוחד. גם F=M*A הוא טאוטולגיה, כמו כל משוואה אחרת. את השאר לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף טופיק: אולי אתה קראת את "שלוש מהפכות קופרניקיות" של זאב בכלר והבנת מה הוא רצה לומר בכך שטען (על פי דעת גדולים) שאינפורמציה קיימת רק באמירות שיש בהן סתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, אבל אולי כוונתו להגיד שאם פוסלים את כל הטאוטולוגיות כחסרות ערך, נשארים רק עם אמירות שיש בהן סתירה (שהרי כל משוואה היא טאוטולוגית מטבעה). אם זה מה שהוא אומר שם, הוא כוון לדעת שוטים. בעיני, ונדמה לי שזאת לא הפעם הראשונה שאני מזכיר את זה באייל1 גם אם נקבל שהטאוטולוגיה עצמה באמת חסרת ערך, הרי ה*תגלית* שמשהו הוא טאוטולוגיה היא לב ליבה של המתמטיקה והפיזיקה. התגלית הזאת עצמה היא מטא-טאוטולוגית, כך שברמה אחת מעל הטאוטולוגיה המקורית אף היא חסרת ערך, אבל ברמת הטאוטולוגיה המקורית היא בעלת ערך רב. זכור לי במעורפל שברטרנד ראסל אמר על זה משהו, אבל תהרוג אותי אם אני זוכר מה. _______________ 1- מה שודאי מעלה לאנשים מסוימים את לחץ הדם, ואיתם הסליחה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להסתבך? יש אגואיסטים המוצאים את סיפוקם האישי בתלישת כנפיהם ורגליהם של זבובונים מסכנים, ולעומתם יש אגואיסטים המוצאים סיפוק חולני ביסוד בתי תמחוי. המבינים הגדולים ב"טבע האנושי" מתעקשים שלא להבדיל ביניהם? שיהיה להם לבריאות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |