|
||||
|
||||
אתה כתבת: "בהגיע מועד הפוגרום המתוכנן, שחטו היהודים ברחבי פרס 75,000 איש ובשושן הבירה 500 איש, כולל עשרת בני המן. הכתוב טורח להדגיש שהיהודים לא בזזו את רכוש אויביהם. לא תאוות הבצע הנחתה אותם, אלא תאוות הנקם בלבד" וגם: "ביום השני לפוגרום נשחטו בשושן הבירה עוד 300 איש, וגופותיהם של עשרת בני המן, שנשחטו יום קודם לכן, נתלו על העץ. היות ולא היתה תקשורת מהירה זמינה, לא ידעו שאר בני ממלכת פרס על הארכת הפוגרום, ולכן היום השני לפוגרום התקיים רק בשושן הבירה. יום למחרת הפוגרום הוכרז כיום חג עד עולם לכל היהודים". אני ממליץ לך לקרוא שנית את המגילה. היה אמנם נסיון לעשות פוגרום ביהודים, אך היהודים לא ביצעו שום פוגרום, להיפך. היהודים הרגו את מבקשי נפשם!, הלוואי והיו נותנים לששת מליון היהודים שנטבחו בשואה להלחם באויביהם... הנה ציטוט מהמגילה: "כִּי-כְתָב אֲשֶׁר-נִכְתָּב בְּשֵׁם-הַמֶּלֶךְ, וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ--אֵין לְהָשִׁיב" כלומר, יהיה נסיון פוגרום ביהודים בכל מקרה, אז מה עושים? "וַיִּכְתֹּב, בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ, וַיַּחְתֹּם, בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ; וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ, הָאֲחַשְׁתְּרָנִים--בְּנֵי, הָרַמָּכִים. יא) אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ לַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-עִיר-וָעִיר, לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל-נַפְשָׁם--לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַף וְנָשִׁים; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז". זהו בסך הכול היתר להתנגד, לא יותר. ליהודים היה נס נוסף, שניצחו את המרצחים שניסו לפגוע בהם. ד"א, אני יודע, שאנשים לא אוהבים השוואה לשואה, אבל התוצאה שהיתה יכולה להגרם באם גזרת המן היתה יוצאת לפועל היא השמדת כל העם היהודי, שזה גרוע הרבה יותר מהשואה הנאצית. עוד טעויות לפי הבנתי: * בוודאי שמרדכי פחד מהמן, עובדה שהמן בנקל יכול היה לתלות אותו. * לא הראת את לוח הזמנים במגילה! מגילת אסתר נמשכה למעלה מעשר שנים!!! באופן כללי, הייתי ממליץ לך לעבור גם על מסכת מגילה (בש"ס) לפני כתיבת מאמר, אולי אחוז השגיאות היה יורד. אביחי. |
|
||||
|
||||
לאט לך לפני שאתה מחלק עצות. וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים (הַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן, גַּם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר, וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ; וּבַבִּזָּה--לֹא שָׁלְחוּ, אֶת-יָדָם. וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ נִקְהֲלוּ וְעָמֹד עַל-נַפְשָׁם, וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהָרוֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם, חֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים אָלֶף; הם הרגו אויבים ושונאים. אין פירוט מה בדיוק היה אופי היחסים, אבל על פי צו המלך בחתימת מרדכי ניתן ליהודים אישור "לְהַשְׁמִיד וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-חֵיל עַם וּמְדִינָה הַצָּרִים אֹתָם, טַף וְנָשִׁים; וּשְׁלָלָם, לָבוֹז". > "בוודאי שמרדכי פחד מהמן, עובדה שהמן בנקל יכול היה לתלות אותו." באמת? היכן זה נכתב? להיפך, מרדכי היה מרושת בצורה מוצלחת מאד. גם דאג לרישום ההיסטורי שהוא מנע את ההתנקשות באחשוורוש וגם היה דודה של המלכה (דבר שכנראה הוסתר מהמן בהמתנה לשעת כושר). מרדכי התחיל את כל הבלגן שסיכן את חיי כל עמו בזמן שהוא עצמו היה חפשי מסכנה. ללא התנהגותו המסוכנת של מרדכי לא היה מלכתחילה מוציא המן את הצו להשמדת היהודים. מבחינת לוח הזמנים – אכן לא ידעתי שמדובר בעשר שנים, ואינני רואה כיצד זה מעלה או מוריד. בכל אופן - מהיכן המסקנה שהעניין ערך עשר שנים? |
|
||||
|
||||
סתם ניטפוק, מרדכי היה בן דודה של אסתר: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ". |
|
||||
|
||||
במלעיל לא במלרע. אסתר לא היתה ממשפחתו של מרדכי. |
|
||||
|
||||
וואלה? זה חדש לי. סקופ! אסתר היתה בת של עוף נכחד. |
|
||||
|
||||
זה מסביר "וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה..." |
|
||||
|
||||
לא נכון: "אֶסְתֵּר בַּת-אֲבִיחַיִל דֹּד מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר לָקַח-לוֹ לְבַת" - פרק ב' פסוק 15. |
|
||||
|
||||
בשנה השלישית למלכותו ערך את משתה 180 יום ובשנה ה 12 למלכותו הפילו את הפור. מכאן שהיו אף יותר מעשר שנים. כיצד זה מעלה ומוריד? ניתן לשער כי בממלכה מרובת מיעוטים אתניים היה לשליט רצון להעלות להוריד קבוצה זו או אחרת למען יציבות ממלכתו.התמיכה במיעוט זה או אחר יכולה להשתנות במהלך השנים. |
|
||||
|
||||
נכון. לאחר מכן נזכרתי שגם אני ציינתי בעבר את עניין עשר השנים: תגובה 53297 לעניין המשמעות ליציבות הממלכה, אינני רואה במה זה שונה מכל ממלכה אחרת שבה אין עממים מרובים. תמיד יכול להיות אינטרס זמני לקדם קבוצה זו או אחרת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |