בתשובה להעלמה עפרונית, 17/03/05 12:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אללי, רק לא תקשורת. אבל תואר ראשון זה לא עניין של או, אלא של וגם. כלומר, אני מנחש פה שאת מתכוונת ללמוד עוד משהו, ומחפשת את החצי השני של התואר. אם הבחירה היא בין מדה"מ לתקשורת, זה לא חוכמה: מדה"מ לוקח בגדול (וגם אולי תזכי להיות מתורגלת שלי! סתם, סביר להניח שלא). אבל האמת היא שגם כל כל אפשרות אחרת שאני יכול להעלות על דעתי מנצחת את תקשורת. דרעק של חוג. (ובניגוד למה שלב"פ אומרת - גם אם את רוצה לעסוק בתקשורת, תקשורת זה חרא של חוג. למעשה - במיוחד אם את רוצה לעסוק בזה. ממש מוציא את החשק) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל _למה_ זה כל כך קקה של חוג? ולמה מדע המדינה שווה משהו? ז'תומרת, בהנחה שהוא אכן בנוסף ל- ולא עומד בפני עצמו, למה כן? (במיוחד כשהאלטרנטיבה היא פשוט להמשיך עם התואר שאני עושה היום סולו, ולהצליח בו קצת יותר) (ובניגוד למה שאתם השניים אומרים, אני את חיי הסמי-תקשורתיים כנראה סיימתי, ואף לא רגע אחד מאוחר מדי, כפי הנראה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, לפחות באוניברסיטה העברית, שנה ב' של התואר היא בדיוק כמו שנה א' של התואר, מבחינת החומר הנלמד. למעשה, אפילו סמסטר ב' של שנה א' הוא זהה לסמסטר א'. במילים אחרות - את כל מה שיש ללמוד בתחום חקר התקשורת כיום, לומדים בסמסטר אחד. כל השאר הוא קשקוש ומריחה של אותן שלוש תאוריות מרכזיות. יתר על כן, יש בעיה עם חוקרים שעובדים במחלקה לתקשורת - אין להם קונטקסט. תקשורת לא מתפקדת בוואקום - היא תמיד חלק ממשהו אחר: סוציולוגיה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, לינגוויסטיקה. חוקר שמתמחה בתקשורת בלי ללמוד את התחומים האחרים יודע מעט מאוד על כל תחום, והמון על שום דבר. זאת לעומת מי שבא ממחלקה אחרת, ומבין את הקונטקסט שבו פועלת התקשורת, ואז הוא יודע המון על התחום הזה של תקשורת, ויכול להגיד משהו משמעותי עליו. אז עדיף ללמוד תקשורת מאנשים שלא מלמדים בחוג לתקשורת. ומדע המדינה שווה פשוט משום שהוא מעניין, הוא רלוונטי להמון דברים, והוא מעורר מחשבה. מן הסתם, החיבה שלי לחוג הזה קשורה לעובדה שאותי זה מאוד מעניין, אז אני מניח שזה תלוי באדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזבי, עזבי, לכי על פיסיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל מים כבר הלכת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי באיזה מצב צבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודעת שהגישה המקובלת היא לטעון שאין בין לימודי תקשורת לעיסוק בתחום שום קשר, אבל אני לא לחלוטין מסכימה. ידע, כזכור, הוא כח, וידיע טובה יותר על איך פועל עולם התקשורת - גם מהאספקטים של פסיכולוגיה חברתית, למשל, מוסיף ליכולת של כל אחד לנתח בצורה יעילה יותר מגמות עתידיות, או סתם לראות את התמונה הגדולה. אני לא התיחסתי בכל מקרה ללימודים האקדמים כאל קרש קפיצה ישיר למקצוע. כבר בשנה ב' ידעתי שאני רוצה להיות שף. (הרבה זה עזר לי...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי הטור של גל אוחובסקי, את בטוחה שאת רוצה לעסוק בתקשורת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוחה שאני לא. אני גם לא רוצה יותר להיות שף. כרגע אני רוצה להיות מוכרת בחנות ספרים*, ואחרכך בלרינה. או נמר. __ * למעשה, כרגע אני רוצה להיות בחופשת לידה. איזה כיף לקבל מה שרוצים בחיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשמתי לעצמי את המספר של התגובה הזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |