 |
אני מביא כאן תחילת ראיון עם פליאה אלבק אשת פרקליטות בעבר שבו היא עונה לשאלות בקשר לדוח ששון כפי שהתפרסמו היום במקור ראשון.
אמנם אין כאן גדולות ונצורות ונראה שהמרואיינת, כמוני, לא קראה את דוח ששון, אבל ברור לי מעל לכל ספק שלו היו נותנים לה לבדוק ולכתוב דוח באותו עניין הוא היה נראה לגמרי אחרת, וזה למרות שמדובר בסוגיות משפטיות יבשות כביכול.
פליאה אלבק, כמי שמתפקידה היה לאשר התיישבות יהודית על קרקעות ביהודה ושומרון, מה יש לך לומר על דו"ח ששון?
"חשוב להזכיר לכולם כי כבר בתחילת שנות השמונים התקבלה החלטה בוועדת שרים - הנחשבת כהחלטת ממשלה לכל דבר ועניין - שקבעה כי הקמת יישוב סמוך או רצוף ליישוב קיים מותרת על פי חוק, ואין צורך בהחלטת ממשלה חדשה לשם כך. אמנם החלטה זו התקבלה בממשלת הליכוד, אבל גם ממשלות בראשות העבודה כיבדו אותה".
"כשפרקליטת המדינה הסכימה לצו על תנאי נגד בנייה בהתנחלויות, שאלתי אותה מדוע היא מסכימה, הרי אני בדקתי את הקרקע ונתתי חוות דעת המאפשרת בנייה יהודית. התשובה שלה היתה: 'טוב, אם את רוצה, תופיעי את'. הופעתי וזכיתי, אבל היום אין כבר מי שיעמוד מנגד"
האם לתחולתו של החוק הירדני ביש"ע יש משמעות בנושא המאחזים?
"בהחלט כן. בית המשפט העליון בישראל פירש זה מכבר את החוק הירדני וקבע כי בהסתמך עליו, מותר לכל אדם לבנות בית אחד בחלקה ללא כל אישור מראש מכל גורם שהוא. בנוסף, החוק הירדני קובע כי גם אם ועדת התכנון אוסרת על בניית בתים, הרי שאין להחלטה זו כל תוקף כל עוד לא נשלח מטעם הוועדה פקח מוסמך והגיש צו איסור בנייה לבעלי הבתים או לכל מי שאחראי על הבנייה. רק מרגע מסירת הצו נאסרת הבנייה".
היכן זה מעמיד את דו"ח ששון?
"אם טליה ששון דיברה על מאחזים שאינם עונים להגדרה המשפטית שהזכרנו, דהיינו שאינם סמוכים ליישוב קיים או שנבנה יותר מבית אחד בחלקה - אזי יש רגליים לעמדתה. בכל שאר המקרים, מבחינה משפטית אותם מאחזים הם חוקיים ולגיטימיים, הן על פי החוק הירדני והן על פי החלטת ממשלה"
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש