 |
ובכן, אני מסכים איתך בנוגע להערה הראשונה ("לכל פיתוח...").
בנוגע להערתך השנייה אני מבולבל. איני מייחס למדענים יכולת טובה יותר לראות את הנולד מהרגע שזהות נותן השכר שלהם משתנה. אני מייחס לנותן השכר הזה אפשרות לתת להם משימות שיש אינטרס ציבורי לגביהן - דוגמה אחת שנוהגים לטחון אותה היא זיהום אוויר. גם המדען של קרייזלר וגם המדען שמועסק ע"י הממשלה/קורפוראט טכנולוגי/ארגון וולנטרי יכולים לבדוק את הסוגיה עם אותם סיכויי הצלחה, אך הראשון בכלל לא יקבל הוראה כזו, אלא אם לקרייזלר יהיה אינטרס לעשות זאת. ואם יבוא היום בו המדען השני יגלה ששימוש ברכב מסוים של קרייזלר גורם לנזק מסוים לסביבה, אפשרי שיחליטו כי אינטרס ציבורי יהיה לקחת "מס זיהום" שעלותו תופנה לכיסוי הוצאות הבריאות שזיהום גורם. ושוב, זה רק בגדר האפשר. יכול להיות שהמדען השני בכלל יגיע לתוצאות אחרות או שהשוק יטפל בבעיה מבלי שום התערבות ממשלתית ברגע שהמדען השני יגלה אותה. ההבדל הוא שהמדען של קרייזלר בכלל לא יעסוק בנושא וגם אם יעסוק - הוא יהיה פחות אמין בעיניי.
איני חושב שתעודת ביטוח נגד תהפוכות הגורל/הטכנולוגיה/"בעלי ההון"/הממשלות היא דבר אפשרי. אני בסך הכל רוצה מידע על התהפוכות האפשריות שיינתן לי מידי אנשים שאין להם אינטרס מסחרי להרגיע אותי אם ישנה סכנה. כשם שאני לא אקנה ספר רק על סמך מה שכתוב על הכריכה (אני אפנה גם למבקרים מעיתונים, מהאינטרנט ומהרדיו), אני אעדיף היווצרותו של גוף (לאו דווקא ממשלתי!) שיבצע ביקורת חיצונית לנושאים הטכנולוגיים.
"אתה צודק. אבל אם נקודת המוצא של המאמר היא "תכניסו מהר את הילד הרע הזה לחדר" אז מה יש להגיד?"
שלדעתי כותב המאמר טועה. אבל נראה לי שהוא לא דוגל באף אחת מהשתיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש