בתשובה לאבי עבודי, 17/03/05 9:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם בזמן פיתוח מנוע הבנזין היה צריך להשקיע זמן וכסף במחקר על זיהום אוויר, לא סביר שאפשר היה לפתח את מנוע הבנזין - זאת גישה לא ריאליסטית. היכולת שלנו לייצר מנועים "נקיים" יחסית היא נגזרת של הרבה מאוד שנות נסיון בהתעסקות עם הפרמטרים האחרים כאשר הידע באשר לנזקים הפונטציאליים או הממשיים נצבר ברוב המקרים במקומות אחרים. לא נראה לי סביר ש"אפשר היה לחקור מראש". אותו הדבר באשר להשפעות הקרינה שהמידע לגביהם נצבר באמצעות שימוש במכשירים אחרים שמייצרים קרינה אלקטרומגנטית - על פי הגישה ה"חדשה" היינו צריכים לחכות גם עם המכשירים הקודמים, ואילו היינו מחכים, לא היינו יודעים. אני לא רואה איך זה מסתדר. "שינוי הפרדיגמה הינו שלא מחכים לפיסת המידע הרלוונטית שתגיע עם הזמן, אלא מחפשים אותה באופן אקטיבי." מחפשים איפה? האם המחקר המקדים לסלולרי היה צריך להתעסק בהשפעות הקרינה? תאונות דרכים כתוצאה מהסחת הדעת? עצבון אנשים במקומות ציבוריים? "יש הבדל מהותי בין ציר התכונות לבין הציר החברתי: ציר התכונות רלבנטי למשתמש, בעוד שהציר החברתי רלבנטי גם לאנשים אחרים." אני לא חושב שזה הבדל מהותי. ציר ההשפעה ה"חברתית" הרי יכול להפוך (וזה אכן מה שקורה) לחלק מציר התכונות ברגע שנודעת חשיבותו. אם, למשל, מיחזור הפך להיות עניין חשוב והמודעות עלתה, הרי שהמחזור הופך להיות אחת מהתכונות של המוצר או הטכנולוגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמאות האלה נשמע שאתה צודק. אבל אפשר להביא דוגמאות מסוג שונה, למשל הפיתוחים שאנחנו עומדים בפניהם בתחום היישומים של גנטיקה. כאן בהחלט אפשר לחשוב על הצורך בהכוונה חברתית של המחקר והפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא תציע לנו לגבי שכפול גנטי איזה מחקר ניתן לעשות וכיצד ניתן לחשוב על הנזקים שיקרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחייב לקרוא את פרנקשטיין באמצעות חוק מדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר מניעה. שאלתי על כיווני חשיבה של מציאת בעיות ופתרונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על השאלה האם צריך או רצוי להכווין חברתית את המחקר והפיתוח אלא על עצם הייתכנות של הכוונה כזאת. לא מצאתי בדבריך טענה שמתייחסת לשאלה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכנות מאיזו בחינה? אם אתה מדבר על יכולת לחזות את העתיד, אאנחנו לא חייבים אותה. אפשר להימנע מסוגי שיבוטים או מהצבת שאלות מחקר ("כיצד ניצור ילדים עם עיניים כחולות") ואפשר פוזיטיבית, להציב שאלות מחקר מסוימות ולא אחרות ("כיצד נתקן מומים גנטיים מסוימים"). אנחנו לא יכולים ליצפות את כל הכיוונים האפשריים ואת כל ההשלכות, אבל אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו האנושית. אם אתה מדבר על היכולת למנוע למעשה ממדענים לעסוק בנושאים מסוימים, זה תלוי בנושאים ובהיקף המשאבים הדרוש לחקירה. ככל שהיקף המשאבים גדול יותר, זה מחייב השתתפות של יותר ארגונים (והמדינה), ויש מקום להפעלת לחץ (ציבורי, חוקי, לא משנה כרגע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי הייתה להגיד שבעוד שכולנו היינו רוצים פוליסת ביטוח מול תהפוכות הגורל, לא בטוח שישנה חברה שתהיה מוכנה לתת לנו כזאת. השאלה איננה האם רצוי למנוע את הנזקים מראש אלא האם זה אפשרי. אם הבנתי נכון, מה שאבי אומר זה שאפשר לקיים מחקר מקדים או לשלב את המחקר לגבי ההשלכות בתוך הפיתוחים החדשים. לטענתו, אילו היו *מחפשים* את הנזקים האפשריים, היו מוצאים את נזקי הקרינה*1* למשל. אני סבור שאינך יכול לחפש אם אינך יודע את הכיוון. ואם ידעת את הכיוון מראש, הרי שאתה מחזיק ממילא במידע הזה מראש ולא מדובר כאן ביותר מהכנסת עוד גורם (כמו שנכנסו הרבה גורמים אחרים) למשוואה. כפי שאמרתי קודם, אינני רואה איך הטיעונים שלך משנים את התמונה. *1*האמת היא שזה ממש מעצבן לדון ב"נזקי הקרינה הסלולרית" בעוד שככל הידוע לי אין באמת חיה כזאת אבל נניח שמוסכם עלי שיש כאן משהו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |